טלוויזיה מהעבר
"המירוץ למיליון" היא אחת מתכניות הריאליטי האהובות עליי. על אף העריכה הגסה שעוברים הפרקים (בכל זאת, לא מתחשק לנו לצפות בימים שלמים של משימות וריצות) היא כמעט וחפה ממניירות ובעיקר מצליחה להביא למסך את האסקפיזם שישראליים באמת מעוניינים בו: תככים, משימות, מתמודדים צבעוניים והרבה מאוד הומור. התכנית שהביאה למסך את וובה ואלה, את יעל ויוסיאל וגם אושיות כמו אן זיוי וירדן ויזל תחזור בקרוב למסך - הפעם בבית החדש שלה בקשת 12.
אין לי ספק שקשת המצטיינת בתכניות ריאליטי ("מאסטר שף", "רוקדים עם כוכבים", "חתונה ממבט ראשון" ועוד רבות כל כך) תצליח רק לשדרג את המוצר שהיה טוב אפילו ברשת המדשדשת, אבל גם הערוץ המוצלח לא יוכל להתגבר על הפער הכי גדול שתכנית ריאליטי יכולה להתמודד איתו: היא פשוט לא רלוונטית. המירוץ צולם הרבה לפני המלחמה, כשהחיים שלנו היו נראים אחרת לגמרי והאנטישמיות כלפינו ברחבי העולם עוד הייתה די מושתקת.
"פקין אקספרס" של רשת, החיקוי הכושל של המירוץ למיליון, נכשלה בגלל סיבות רבות, ואחת מהן הייתה הטיימינג. קשה להתגבר על תחושת הזרות בצפייה בישראליים רצים מסביב לעולם כשאף אחד לא מגנה אותם, קשה לראות על המסך דוברי עברית שעוד לא חוו את השבעה באוקטובר. זה אולי החליק בגרון ב"מאסטר שף" שעוסקת כולה באוכל ופחות בפרסונה, אבל קשה להאמין שיהיה אפשר להתגבר על זה בתכנית המבוססת כולה על הטסטות של המתמודדים. נותר לקשת רק לקוות שיהודה לוי יוכל לחפות על כל הפער הזה, והאמת - יש להם סיכויים לא רעים.
ערוץ 26 זה כאן
עוד לפני ש"האח הגדול" חזרה למסך ברשת 13 היא ספגה ביקורות על עלייתה בעת המלחמה, וגם אני כתבתי כאן עתידות על תכנית הריאליטי שתנסה להיות רלוונטית ורגישה אבל תוכיח כמה היא לא. ואכן, פחות משלושה שבועות מפרק הבכורה, וסיכות החטופים הצהובות איתן נכנסו הדיירים לבית נעלמו כלא היו. מלבד שיחות בודדות על המילואים של עידן, העונה הזאת זהה לגמרי לקודמותיה: סיפורי אהבה שנרקמים אחרי יומיים, ריבים על אוכל וסיגריות, יריבויות וכל מה שמכוער בחברה הישראלית - על המסך שלנו.
אבל מי שמצקצק מול המסך מוזמן פשוט לפתוח את החלון, או לפחות להיכנס לטוויטר. אם צורם לנו לראות את "האח הגדול", זה רק כי היא מייצגת את מה שקורה בישראל כבר מזמן: כלום. הכל חזר להיות כפי שהיה, אווירת האחדות שאחזה בכולנו בחודשיים הראשונים למלחמה נעלמה, וחזרנו לריב - על הכל. חוקים בכנסת מצליחים להסעיר את אולפני החדשות, המחאות ברחובות הולכות ומסלימות, חברי כנסת משתלחים זה בזה וחיים לוינסון עדיין שוחט כל פרה קדושה. אם כלום לא השתנה כאן, למה ציפינו שישתנה על המסך?
"האח הגדול". הצרחות נשארו צילום: צילום מסך ערוץ 26
מה שדוחה
המלחמה העלתה איתה דילמות מהותיות שמעולם לא נאלצנו להתמודד איתן - בולטת מעל כולן סוגיית המחיר שיש לשלם עבור שחרור חטופים - וכך גם בעולם הטלוויזיה. בכל ערוץ נאלצו לפסוק אילו תכניות יידחקו הצידה, מה יחכה לזמן המתאים ובמה הישראליים כבר בשלים לצפות. אך גם לאחר שעלתה התכנית הדילמות לא נפסקות - איזה סוג חדשות דוחות את השידור? מתי מהדורה תחליף ריאליטי? באיזה יום אין מצב לשדר כוכבים מפזזים על הרחבה? במוצאי השבת האחרונה התבשרנו על נפילתם של שמונה חללי צה"ל, מה שגרם לרשת, קשת וכאן לדחות את התכניות שהיו מתוכננות לאותו ערב ובמקומן להאריך את מהדורת החדשות.
ערוץ 14 הוא היחיד שלא נאלץ להתמודד עם הדילמה. גם במוצ"ש, כמדי ערב, שודרה בפריים טיים תכנית האקטואליה "הפטריוטים" שמגיש ינון מגל ועסקה באירועי השעה בדרכה שלה. ואולי זאת בכלל הבשורה החדשה של ערוץ 14, ולא הדעות הימניות שהוא דואג להביא למסך לעומת הערוצים המתחרים. אולי צופי הערוץ לא בהכרח מזדהים עם דנה ורון, אבל גם לא עם אנה ארונוב. בזמן שבערוצים האחרים מקדישים את השעה הכי נצפית בטלוויזיה לריאליטי כזה או אחר, סדרת דרמה או אפילו "בואו לאכול איתי", ערוץ 14 הוא היחיד שנותן מענה למי שרוצה להישאר מעודכן גם אחרי השעה שמונה בערב ומעדיף להירדם מול חדשות ולא מול ביקורת של חיים כהן.
השוני הזה מעניק לערוץ 14 יתרון כפול: הוא גם מציע לצופים שלו רלוונטיות יום-יומית שלא יוכלו לקבל בערוצים האחרים ב"רוקדים עם כוכבים" ו"ווארט", וגם חוסך לעצמו הרבה מאוד כסף שהולך על ביטולי התכניות. ברשת נאלצו לדחות פרק בכורה של "האח הגדול" שאמור להיות משודר בלייב ונאלצו לדחות את השידור, וגם בקשת מפסידים מדי פעם על התכנים שמחכים בצד. בימים האלו "הפטריוטים" היא הכל: היכולת של מגל לשעשע את הצופים בסוף היום, הנושאים האקטואליים שעולים בתכנית, הריבים הסוערים באולפן אך המהותיים הרבה יותר מאלו שרואים באח הגדול. בימים של חדשות קשות, ולפעמים גם בימי המלחמה "השגרתיים", מתגלה כוחה של הפטריוטים.
"רוקדים עם כוכבים". נאלצו לבטל צילום: קשת 12