שאלה
לכבוד הרב שליטא
אודה לכבודו אם יוכל לענות לשאלתי
אני באה מבית שלא מקפידים על בין אדם לחברו ובעלי בדיוק הפוך מחשיב מאד כל אחד ומכבדו… וגם קשור להדם בכל ענייניו ואני לא
יש בינינו המון בעיות בקשר לזה בעלי מעיר לי על התנהגות לא ראויה אל ילד או דיבור פוגע אליו ולי מאד קשה כל פעם כשזה קורה אני מרגישה מושפלת ועצובה
אני יודעת שהוא צודק אבל קשה לי מאד להשתנות
אני גם צריכה לשלוט והילדים גדלו ולא כל כך רוצים להיות תחת שליטתי
המצב בביתנו רע כי אני עצובה ולא מרוצה .בעלי מאד אוהב אותי ומאד מעריך אותי . הוא מוכן לעשות כל מה שהרב יגיד שצריך לעשות .
בבקשה כבוד הרב אני צריכה עזרה דחוף תודה רבה רבה חנה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
המעט שאת מתארת כאן הוא קצה קרחון, לכן אני לא יכול להתייחס למכלול הקשיים אלא רק למעט שעולה מדבריך, אבל די בכך כדי להציע לך פתרון מלא.
את כותבת: "אני גם צריכה לשלוט והילדים גדלו ולא כל כך רוצים להיות תחת שליטתי". זה ביטוי לחוסר האונים שלך. נדמה לך שכדי לנהל משפחה את "צריכה לשלוט" (אולי כך היה אצל הוריך) זו טעות חמורה. הצורך לשלוט מוציא התנהגות קשה, גורם לאחרים תחושת עלבון והשפלה וממילא יוצר התנגדות אדירה. החיים במשפחה הופכים להיות שדה קרב - לא עלינו.
בעלך מרגיש זאת ומנסה לשנות אבל הוא לא יודע כיצד, לכן ההתערבות שלו מזיקה לך וממילא גם לזוגיות שלכם ולכל המשפחה.
את צודקת בחובה שיש לך לנהל את המשפחה. אבל הדרך לעשות זאת אינה בכוח שליטה אלא בניהול רגיש וחכם. את לא מודעת לכך, את גם לא יודעת דרכים אחרות מלבד השליטה.
לא תוכלו לפתור זאת לבד, את ובעלך צריכים סיוע מקצועי, שיכול להפוך את הבית משדה קרב לשדה פרחים: גם בהתנהלות מול הילדים וגם בזוגיות שלכם.
הסיוע הראשון והדחוף הוא 'הדרכת הורים', ממליץ לכם על מכון אדלר (יש עוד אפשרויות - תתעניינו ותבקשו המלצות אצל משפחה וחברים). להדרכת הורים הולכים שניכם יחד. בעקבות הדרכת הורים תלמדי לנהל את הבית בלי שליטה, ממילא בלי כעס ותוקפנות כלפי הילדים ואז אולי גם העניין הזוגי ישתפר.
אם תמשיכי להרגיש מושפלת ועצובה גם אחרי שתעשו את השינוי על פי הדרכת הורים (לוקח מספר חודשים לפחות חצי שנה) ממליץ לכם לפנות גם לטיפול זוגי.