עובדת זרה בשולחן שבת

שלום וברכה,

מותר וראוי לשתף את העובדת הזרה בסעודות השבת ויו"ט, וכמובן להתנהג אליהן יפה במהלך כל השנה. וזה נובע הן מצד הכרת הטוב והן מצד שאנחנו מבני בניו של אברהם אבינו ע"ה. ובזכות כך אנחנו גם מקדישים את שמו של הקב"ה בעולם.

בכל אופן, ישנן שתי בעיות העלולות להיווצר.

א. בעיה של טרחה עבור הגוי, בשבת ויום טוב. ועל כך כתב בשו"ע (או"ח סימן שכ"ה,א) "שמותר לזמן אינו יהודי בשבת ומותר ליתן מזונות לפניו" והוסיף במשנ"ב – "שמותר לטרוח לפניו משום דרכי שלום".

ביום טוב הבעיה יותר מורכבת, משום שכתב בשו"ע (או"ח תקי"ב ס"א) "שאסור לבשל לגויים ביום טוב ולכן אסור להזמינם, שמא ירבה בשבילו". ועל כך הסבירו האחרונים שבוודאי אסור לבשל ביו"ט לגוי, ואפי' לא יואמר שהוא מבשל לצורך הגוי. אך אם אינו מבשל ביו"ט לגוי, יהיה מותר לארח עובדת זרה לאכול בשולחן החג משום 1. היא אינה בהגדרה של אורח חשוב, שיש חשש שיבשלו דווקא בשבילה. 2. יש חשש של עלבון של העובדת זרה. 3. וכן האיסור שמא יבשל בשבילו, לא נאמר לגבי גוי המועסק וגר בביתו של היהודי, וכך פסק הרב ניסים קרליץ, שעובדים זרים הנמצאים בבתים פרטיים וציבוריים, מותרים להם להשתתף בסעודות החג. (חוט שני, יום טוב פ"ד סק"ג).

בעיה נוספת - זה בעיה של "סתם יינם" ו "יין נסך", שהעובדת זרה תמזוג את היין. הפתרון לכך הוא, להשתמש ביין שמבושל או מפוסטר שאז אין בעיה, גם אם היא תנענע את היין או תמזוג אותו, משום שחז"ל לא גזרו על סתם יינם, ביין מבושל וגם הגויים לא מנסכים יין מבושל, לעבודה זרה.

לסיכום- מותר לעובד/ת זר/ה להשתתף בסעודת השבת והחג ולאכול עם בעלי הבית.

ולהקפיד שיהיה רק יין מבושל/ מפוסטר על השולחן.

בשורות טובות