שאלה
שלום הרב,
אני בן 18, לאחרונה סיימתי ללמוד בכיתה י"ב. בשנה הבאה אני הולך ללמוד בישיבת הסדר שכבר סגרתי בה והגיוס שלי נדחה בשנתיים. עם כמה שאני שלם עם ההחלטה ללכת לישיבה ונמצא בציפייה גדולה לתחילת הלימודים בה, בזמן האחרון יש הרבה רגשות של מעין חרטה ומחשבות שמעיקות עלי בהקשר הזה.
אציין שאני מגיע מסביבה חילונית. ההורים שלי חילונים, הסביבה חילונית וכל שנות הלימוד שלי היו בבתי ספר ממלכתיים לא דתיים, ובעצמי בחרתי ללכת בדרך אחרת מבחינה דתית וחזרתי בתשובה לפני קצת יותר משנתיים, אבל החלטתי לא לעבור ללמוד במקום דתי אלא לסיים את התיכון הממלכתי ואחריו ללכת לישיבה. היות והסביבה שלי חילונית וגם כי לא כל כך מקובל ללכת כאן גם למכינות - רובם הגדול של בני ובנות השכבה שלי מתגייסים בחודשים הקרובים.
לפעמים אני נשאל אם אני מתגייס בקרוב, ואני משיב שאני הולך ללמוד בישיבה וכמובן שאני מסביר שזו ישיבה ציונית ושאחרי שנתיים של לימודים אתגייס לצבא. עד עכשיו לקחתי את ההבנה שאני הולך ללמוד בישיבה קצת כמובנת מאליה, הרי כבר סגרתי ותכננתי וזה מה שאני הולך לעשות. אבל בזמן האחרון התחלתי לשאול גם את עצמי שאלות. איך אני יכול להרשות לעצמי ללכת ללמוד שנתיים בישיבה, כשחבריי הטובים, ובכלל רבים מאוד בני גילי בעם ישראל - הולכים להתגייס עכשיו למלחמה? ובעיקר יש סוג של אבסורד בעצם זה שאני יחיד מבין האנשים שאיתי בשכבה שדוחה את השירות כל כך הרבה, ועוד בעת כזאת. ממש נשמע כמו בריחה מהגיוס.
ועל אחת כמה וכמה בתוך כל הסוגייה של גיוס החרדים. נכון שאני לא משתמט חלילה משירות צבאי ואני כן הולך להתגייס ולתת מה שאני יכול עבור הצבא והמדינה. אבל כל הציטוטים שנאמרים על החובה לצאת למלחמת מצווה, "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו כאן", שיוויון, צו השעה הוא צורך גדול בחיילים למלחמה, וכדומה - איך הם לא נוגעים גם לי?
השאלות שאני שואל את עצמי מטלטלות אותי - איך אני יכול לעמוד מנגד וכמו בקלות דעת ללכת ללמוד בישיבה עוד שנתיים לפני שאתגייס? כשאחיי יוצאים לשדה הקרב, הצבא זקוק לחיילים ויש דרישה מהחרדים להתגייס?
תודה
תשובה
שלום וברכה
אשרינו שאנו מתלבטים בין דברים טובים.
שתי האפשרויות שאתה עומד בפניהן הן טובות. טובות מאוד.
למה להתגייס עכשיו ? הסברת היטב.
למה ללכת לישיבה עכשיו ? כי כנראה אנחנו נצטרך להילחם עוד זמן רב, ואז אתה תהיה חלק מהמלחמה; בנתיים אתה תהיה קשור גם בתורה, ותהיינה לזה שתי משמעויות: הראשונה היא עצם העובדה שגם בעת מלחמה עוסקים בנצח, במשמעויות הקיום לזמן ארוך, שביסודו של דבר הם מטרות המלחמה. לא זו בלבד, אלא שהיוצא למלחמה מתוך עולמה של הישיבה בונה לעצמו קומה נוספת מעל הקומה האישיותית הרגילה של עצמו, וההתמסרות שלו למלחמה תהיה גדולה יותר ומשמעותית יותר.
אנחנו שותפים במלחמה. בהיקפים גדולים.
זו לא קלות דעת, אלא בחירה לעשות את שני הדברים בדרך האופטימלית ביותר.
וכאמור – הבחירה שלך היא בין שני דברים טובים. טובים מאוד.
כל טוב