שאלה
שלום כבוד הרב,
חזרתי בתשובה לפני כחצי שנה. הרבה לפני כן הייתי כותב בעצמי ושר שירי ראפ, לדברי חברים, מכרים וזרים: ברמה הכי גבוהה שהם שמעו, עם עומק בליריקה, פאנצ'ים, פלואו וכו'.
לדעתי הרמה האומנותית בארץ בז'אנר ההיפ הופ היא מאוד נמוכה, במיוחד הליריקה הירודה.
בניתי את השירים שלי במשך שנים עד שחזרתי בתשובה... פתאום הבנתי שזה הבל הבלים ושהשירים שלי מלאים בגאווה מטבעו של הז'אנר שבו מראים את יכולות החריזה וכו'.
אני בקונפליקט רציני כי מאוד קשה לי לוותר על העולם הזה, במיוחד לאחר שלמדתי שאם הקב"ה נתן לך כשרונות הוא רוצה שתשתמש בהם.
אני מרגיש מלא גאווה רק מלכתוב את זה ואיך שאני כביכול מרים לעצמי שזה מגעיל אותי.
שירים שהיה בהם זימה כבר מחקתי לחלוטין.
אני מנסה לכתוב שירים על הקב"ה ולא מצליח.
אני ממש מתחבט וזקוק לעצה.
תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
גם להבל יש מקום בעולם, אם השירים כשרים ללא פריצות חבל להפסידם, ואדרבא יבואו תועים וילמדו בינה. ואפילו אם אדם אחד יעזר בכך אתה הרווחת.
שנזכה לקבל תורה באהבה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ