שאלה
שלום הרב.
לא מזמן הייתה לי תקופה קשה מאוד שבה נכשלתי בלהסתכל על דברים לא צנועים באינטרנט וכמעט הגעתי למעשה האסור שמפורש בתורה (לא עשיתי אותו ממש, אבל... בוא נגיד שנגעתי באחותי במקומות שלא חושפים אותם (לא האברים הפרטיים ממש, אבל דברים כמו הבטן...) אחותי הייתה קטנה ולא זוכת, ואני מתלבט אם להזכיר לה ולבקש סליחה, או שזה רק יחמיר את המצב (אני ממש מתבייש)
חזרתי בתשובה וגמרתי עם כל התקופה הזאת אבל עדיין יש לי 2 דברים שמציקים לי:
1.אני מרגיש שלא חזרתי בתשובה שלמה. (מספיק) איך אני יכול להרגיש שחזרתי בתשובה שלמה לפני הבורא?אני הרגשתי שהתשובה הרגילה שעשיתי (וידוי, חרטה, עזיבת החטא וקבלה לעתיד) לא התכוונתי מספיק לעשות אותם ולא עשיתי אותם באמונה שלמה וביראה מה' יתברך, ואני לא יודע איך לעזות זאת טוב.
2. אפילו עכשיו כשחזרתי בתשובה, עדיין יש לי מלא מלא זיכרונות ותמונות בראש מהתקופה שחטאתי בה בזמנים קדושים כמו תפילה ולימוד תורה.
איך אני יכול להעלים את המחשבות האלה והאם זה סימן שלא חזרתי בתשובה מספיק או שעשיתי משהו רע אחר?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לפי מה שאתה מתאר, נראה שאחותך לא הבינה ולא הרגישה שאתה פוגע בה, אם זה אכן כך, לא כדאי לעסוק בזה כי זה באמת רק יחמיר את המצב.
1. התשובה לא נגמרת, ממשיכים להתחרט ולהצטער ולהישמר היטב שלא לחזור למעשים של החטא.
2. לכל אחד יש מחשבות וזכרונות מהחטאים שלו. כאשר הם עולים צריך לראות בכך הזדמנות לחזק את התשובה והתיקון. כל פעם שעולה בך זיכרון כזה תשמח על כך ותציין לעצמך שזו תזכורת להתחזק בתשובה שלך על המעשים ההם: שוב להתחרט ושוב להתחזק בכך שלא תחזור לאותם דברים. אין צורך להעלים את המחשבות ההן ולא להבהל מהם - רק לשמוח עליהם כהזדמנות להתחזק בתשובה.