שאלה
שלום כבוד הרב, אני בת 29 מלומדת ועם עבודה טובה
הכרתי בחור בן 33, ללא השכלה וללא עבודה טובה (מציינת שאנחנו יוצאים שוב, יצאנו לפני חצי שנה ועכשיו שוב)
הוא בחור מאוד טוב, אכפתי, מכבד, נותן מעצמו מעל ומעבר אבל מרגישה שאין איתו עניין, הוא אפילו משעמם אותי
בהתחלה חשבתי אולי זה בגלל העניין הזה שאין לו עבודה מסודרת/לימודים אבל זה מעבר לזה, אני באמת מנסה לתת צ׳אנס אמיתי אבל משהו שם לא עובד.
אולי אני לא נמשכת אליו? אני לא יודעת להצביע על מה זה.
הבחור התקשר אליי ואני מרגישה שכבר בא לי לנתק איתו את השיחה.
מה אתה ממליץ לי לעשות? להמשיך לנסות? אולי זה יסתדר?
מציינת שאני בת 29 ויש כמובן לחץ מהסביבה שכבר אתחתן...בגלל זה אני נותנת שוב צ׳אנס.
תודה
תשובה
שלום וברכה
לפני כל דבר אחר, אני מברך ומאחל כי תזכי להקים בית במהרה ובשמחה.
מטבע הדברים, היחידה שיכולה לענות על שאלה זו היא את עצמך.
שכן ניתן לדמיין את הישיבה המשותפת שלכם בבית, שמחד גיסא נמצא איתך בן זוג נאמן וטוב, מכבד ומיטיב, ומצד שני את משועממת ממנו, והוא לא מהווה פיתרון של "לא טוב היות האדם לבדו".
כשאת מציבה את הדברים כך, את עצמך יכולה להכיר את עצמך ולהכריע מה נכון לך לעשות.
כל החלטה תזכה אותך במשהו משמעותי, ותגבה ממך מחיר משמעותי.
ולעולם צריך לחשב את התועלת מול המחיר.
האם אני יכול לעזור עוד ?
כל טוב