שאלות על ויקרא

שלום וברכה

א. כל נושא סוגי הקורבנות והסיבות אליהן בוארו היטב בספרו המופלא של פרופסור גרוסמן "תורת הקורבנות" (https://korenpub.co.il/products/torat-hakorbanot). אני לא זוכר כעת את ההסבר המדויק מפני מה זה ולא זה, אבל כדאי ללמוד את הספר כולו.

ב. חז"ל עוסקים מעט בשאלה זו במסכת יבמות דף נה ע"א.

אני כמובן לא יודע לענות על השאלה למה דווקא עליהם כתובים דברים אלה.

רש"ר הירש רק מבאר את זה:

רש"ר הירש ויקרא פרק כ פסוק כ (פרשת קדושים)

לדעת רש"י (שבת כה ע"א), כל חייבי כרת נידונים בערירי: לא רק הוא נכרת מעמיו בדמי ימיו, אלא גם בניו אינם ממשיכים את חייו אחריו; הוא וזרעו נכרת; ובכך נבדל כרת ממיתה בידי שמים, שאין בה דין ערירי. ואילו לדעת ריב"א (תוספות שם), אין דין ערירי אלא באותן עריות, שהכתוב מזכיר בהן לשון "ערירי". הקושיות הנשאלות על דעת רש"י תורצו על - ידי אמ"ו מו"ה יעקב עטלינגער ז"ל בספר ערוך לנר ליבמות (ב ע"א): כל חייבי כריתות נידונים בערירי; אלא שדין זה יכול להתקיים גם לאחר מותם; ואילו במקום שנאמר "ערירי" בכתוב, מתקיים דין זה בחייהם. ובכן נאמר כאן: "ערירים ימתו", ובפסוק כא: "ערירים יהיו". דבר זה נתבאר ביבמות נה ע"א: "יש לו בנים קוברן, אין לו בנים הולך ערירי". הווה אומר: "ערירים ימתו" - אם יש לו בנים בשעת עבירה, ימותו בחייו, ונמצא הוא מת ערירי; "ערירים יהיו" - אם אין לו בנים בשעת עבירה, יהיה כל ימיו כמות שהוא עכשיו. כך לדעת רש"י בתורה. ואילו ביבמות ביארו שני פסוקים אלה בדרך הפוכה: "ערירים יהיו" - סופם שיהיו ערירים וישכלו את בניהם. "ערירים ימתו" - ימותו ערירים כמות שהם עכשיו; ואפילו ייוולדו להם לאחר מכן, ישכלו אותם לפני מותם (ראה רש"י שם. - במועד - קטן כח ע"א נזכר גם "כרת דיומי", ראה שם).

אבל גם הוא לא כותב, בעיקר לשיטת רש"י שעונש "ערירים" הוא על כל העריות - למה אפוא זה כתוב דווקא כאן.

אם תמצא הסבר טוב - אנא שלח לי.

כל טוב