פרק ב

שלום וברכה

ראשית, אני מאחל ומברך כי ייפתחו בפנייך שערים חדשים, ותמצאי בשמחה את הפרק הבא בחיי הזוגיות.

הסוגיה שאת מעלה כאן היא מהסוגיות החברתיות הקשות מאוד שבחברה הדתית, ולמעשה מחלחלת גם לחברה החרדית. מה שהופך את הדברים לקשים יותר היא העובדה שלא מדובר בהלכה בלבד, אלא גם במציאות הקשה של ניצול נשים על ידי גברים שאינם מוכנים להיכנס למערכת מחויבות, ומציגים את עצמם כמחפשים, ואולי...

לא זו בלבד, אלא שההנחה כי אם חיים משותפים לתקופה מסוימת, או קיום יחסי אישות, יוצרים תחושה שהכל בסדר מהצד הזה – אין בכך שום ערובה להמשך. קשה למנות את מספר הזוגות שהתחילו בדרך טובה והצטננו בהמשך. אחת הסיבות לכך היא הכניסה המוטעית בדרך זו (אם אם לא הייתה הלכה כלל), ולא דרך הכרעה לכריתת ברית עומק נפשית מצד עצמה, ומכאן ואילך נתמודד בהמשך גם אם תהיינה בעיות גופניות.

מה עושים ?

מוצאים את מי שרוצה באמת קשר; את מי שכדאי לתת בו אמון והוא מוכן לתת אמון שאתם תתמודדו עם כל מה שיהיה בהמשך, גם עם הגופניות. זו דרך ארוכה שהיא קצרה, והיא מכוונת יותר לעולם ההלכתי, האנושי והזוגי – מאשר הפתרונות האחרים. כדברייך, זה לא פשוט - אבל זו נראית דרך נכונה יותר.

כל טוב