שאלה
הרב כתב "התיאור היותר מדויק הוא שחכמי התורה שבעל פה מבקשים ללכת בדרכו של הקב״ה, ומבררים את דרכו של הקב״ה.... בשל השתכנעות תלמידי החכמים שכך צריך לנהוג, ולא לומר ש״פעם דברים היו אחרת״. לעתים זה אכן כך ולעתים זה לא כך."
התשובה שלך מתרכזת בעניין היהדות המשתנה בתור אידיאל, אבל לחלוטין מחמיצה את עיקר השאלה שלי. לא התווכחתי עם העובדה שאכן רבנים כל הזמן משנים את היהדות מהקצה לקצה בטענה שזה מה שאלוהים רוצה (כמו כל דת אחרת, דרך אגב). השאלה שלי היא מה מגדיר את הסמכות של השינויים הספיציפיים האלה. כלומר, בפועל היהודים לחלוטין נוהגים לפי חוקי המוסר והתרבות של הגויים (למשל הרמב"ם שהסביר שאישה צריכה ללבוש שחורים ולא לצאת את הבית כי חי בתרבות מוסלמית, או הרב שרלו שמסביר שצריך לכבד גויים ולחמול עליהם, תומך בפמיניזם וכו).
אתה יכול למצוא לכל ערך מודרני כזה לפחות תימוך אחד וחמישה סתירות במקורות, כי "המקורות" הם עצומים ומלאי סתירות. תוכל בקלות להראות שיש לאהוב את הגר, או שצריך להרוג את עמי כנען, מה שמאפשר לך ליצור דת שאתה טוען שהיא ההמשך של האמונה היהודאית אך היא בפועל אורח חיים מערבי לחלוטין, עם כמה טקסים מדייניים, כנעניים או פגאניים שעברו התאמה קלה מבחינת המסרים.
השאלה שלי, היא, כאמור - מה מונע ממני לומר "רוח היהדות היא שתפילין זה כבר לא ממש מתאים לזמננו, לשים פרות על הראש זה קצת מוזר, התורה לא באמת התכוונה שאסור לאכול בשר וחלב ביחד - אלו הן תקנות חכמים שלא מתאימות לזמננו כמו כל שאר הדרכים למיניהן שהתורה נלמדת בהן שחסרות להחריד כל סטנדרט פילולוגי" ולשמור אך ורק על מנהג "ציציטו" הכנעני הכרוך בבדלים הקשורים מסביב לבגד שלי.
למה היהדות שלך (=שהיא בעצם אורח חיים חילוני פלוס כמה טקסים וערכים מערביים שקשרת בדרכים לא דרכים לתורה - טקסט שמתמקד בעיקר בהקרבת קורבנות וכמה ערכים חקלאיים סוציאליסטיים ועוד כמה חוקים מחרידים בכל קנה מידה מערבי מודרני פלוס כמה חוקים שהושאלו מספרי לימוד דוגמת חוקי חמורבי) - יותר טובה מיהדות פטר החמור שלי?
תשובה
שלום וברכה
השאלות הטובות שאתה מעלה מחייבות חיבור של ספר שלם, ולא תשובה קצרה.
ואף על פי כן אנסה בראשי פרקים.
אתחיל דווקא מהפיסקה האחרונה שלך – אני חושב שאתה קורא לא נכון את אורח החיים שלי. ההשפעה של התורה ושל ההלכה עלי היא לא פחות במה שאתה מכנה "אורח החיים החילוני". היא משפיעה על חיי הכלכליים, התרבותיים, המקצועיים, האתיים בהשפעה ניכרת. זו לא תשובה לשאלתך, אבל זה הרקע לה.
לא זו בלבד, אלא שגם תיאור הרבנים שמשנים את היהדות מקצה לקצה אינה עומדת במבחן. האם יש שינויים משמעותיים ביהדות ? כן. האם ישנם דברים רבים ומהותיים שלא משתנים ביהדות ? כן. האם אותם רבנים והציבור שלהם, שלאורך הדורות היו משוכנעים כי ההלכה מאפשרת או מחייבת את המפגש עם החיים, גם מסרו את נפשם על קידוש השם ומתו עליו, בלי לחפש קולות והיתרים ? כן. אין מדובר אפוא במניפולציה, אין מדובר אפוא בהתרת דברים שלא מסתדרים עם אורח החיים התרבותי חילוני וכדו'. מדובר בסוגיה סבוכה הרבה יותר.
אבל, שאלתך לא דנה בסוגיית המוטיבציה לעשות זאת, ושאלת הנאמנות למסורת מול השינויים, כי אם בשאלת הסמכות לעשות כן, ומי מגדיר מהי יהדות. איני מכיר דרך תיאורטית אחרת, מאשר זו הטוענת כי בסופו של דבר – את היהדות מגדירים אלה שמחויבים לה, ורואים בה לא רק מקור השראה כי אם מקור סמכות. יש ביניהם מחלוקות רבות, אבל בדרך כלל הן מתנהלות בתוך גבולות גיזרה, מתוך הכרה בסמכות הכרעות שהתקבלו בעבר וכדו'. זה כמובן מאוד מסובך להגדרה, ואף על פי כן – זה פועל בצורה משמעותית ביותר.
חכמי התורה שבעל פה יודעים לזהות כי פסיקת הרמב"ם על לבישת שחורים אכן נבעה מחיים בעולם המוסלמי, ובמשך הדורות פסיקה זו התנדפה ואינה קיימת עוד בפועל; חכמי התורה שבעל פה יבחנו האם יש מקום בהלכה לכיבוד הגויים והשפעת היות כל בני האדם ברואים בצלם אלוהים, או שמדובר בסילוף, ואלה שטוענים כך יתנדפו במשך הזמן. הם עשו זאת בעבר (למן משניות על דרכי שלום, ועד דברי רבינו תם והמאירי על הגויים המתוקנים בנימוסים, וגם דברים אלה נבחנו במשך הדורות, חלקם נדחו וחלקם התקבלו), והם עושים זאת כיום. הדבר נכון גם ביחס לפמניזם, שכמעט ואין פוסק הלכה בשום מקום שאינו חשוף לה ומאמת את ההלכה המסורתית עם הפמניזם, והדבר נכון גם ביחס לעמדות החרדיות ביותר, וגם לאלה שנמצאים הרחק הרחק ב"שמאל" הפסיקתי – דוגמה לדבר היא העובדה שאין אף אחד שפסק שהאישה מקדשת את האיש, או שהאישה היא זו המפעילה את הגירושין בפועל, על אף המפגש עם הפמניזם. אפילו פחות מכך – עמדה שנשים מקימות מניין לא קיימת בין פוסקי ההלכה (איני אומר שהיא לא קיימת במקומות רחוקים בציבור).
לאמור: הדרך הבינארית שאתה מתאר רחוקה מאוד מתיאור המציאות, בין כאשר מדובר במציאות האישית שלי, ומה שהרבה יותר חשוב – בין כשאתה מתאר מה קורה בעולם ההלכה.
מה אפוא מונע בעדך לומר את מה שאתה אומר בסוף דבריך ? ראשית, אף אחד לא מונע אותך לומר שום דבר. אולם לעמדה כזו לא תהיה כל השפעה בשל העובדה שכל המתמסרים להלכה לא יקבלו אותה, והם לא יעמידו במבחן ההיגיון שלהם לא את מצוות תפילין ולא את איסור אכילת בשר וחלב, ולא את מצוות ציצית, ולא כל הצעה אחרת מסוג זה.
כל טוב