שאלה
שלום רב,
מובא במשנה, מסכת דמאי, פרק ג' משנה ו'- כי כל הנותן ונוטל מחמותו צריך לעשר. מה ההגיון בכך שמדובר במעגל משפחתי קרוב?
והאם דברי רבי יהודה מובאים כסתירה או כהסבר לדברים הנ'ל?
תודה רבה
הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ -
מְעַשֵֹּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ.
מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית,
שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית.
תשובה
שלום וברכה
ההסבר הוא שהחמות מאוד אוהבת את ביתה ומתביישת מחתנה (בדרך כלל), ועל כן היא מחליפה את הפירות הפחות טובים (המעושרים) שהוא הביא, בפירות טובים יותר, שיש אפשרות שאינם מעושרים.
כל טוב