שאלה
שלום הרב,
לא ברור איך אפשר להתפלל ולעבודת את ה' שלא כל מה שאני עושה הוא רצון ה'.
כשאני מצליח לקחת את עצמי לתפילה וכד' פתאום אני מרגיש את הסתירה, הרי אני יושב כאן ומקבל עול מלכות שמיים, מבקש סליחה על המעשים הרעים שלי ומבקש לחזור בתשובה שלימה, ומצד שני אוהב לשחק משחקי מחשב, ואני מבין שזה לא דבר חמור, אבל זה בעיני לא עבודת ה' אלא עיסוק בהבלי עולם, ואפילו שאני מקבל עול מלכות שמיים או מבקש לחזור בתשובה שלימה אין בי שום כוונה או רצון להפסיק בעיסוקים כאלה וזה מקשה עליי לעבוד את ה' ולהתפלל.
אשמח לדעת מה אפשר לעשות? איך אפשר להתייחס לזה בצורה יותר בריאה?
תודה!
תשובה
שלום וברכה
האם אני רשאי להציע לך מבט אחר לגמרי ?
תורה ניתנה לבני אדם, על יסוד דרך הארץ שקדמה לתורה. התורה היא המלמדת את רצון ה'. היא לא אסרה משחק או הרפיה, עיסוק בתחביב וכדו'. זה חלק מהיותנו בני אדם. היא חייבה לעשות זאת במידה, לא להתמכר, להקדים כמובן קביעות עתים לתורה וכדו'.
ולכן, במקום לראות את עצמך כמי שאינו עושה את רצון ה' – חיה את חייך בשמחה, מותר לך גם לשחק, אבל אל תתמכר, קבע עתים לתורה, עשה מעשי צדקה וחסד, ועל ידי כך תהיה קרוב יותר לדמות שאתה צריך להיות, ותתקדם כל הזמן.
כל טוב ושמחה