תורת ארץ ישראל

שלום וברכה

תודה על משלוח הדברים.

אני תמיד אוהב לקרוא דברים שהפוכים לעמדה שלי. לעתים אני משתכנע. לעתים אני דווקא מתחזק בעמדותיי. כך הוא דרכו של עולם.

במקרה דנן, נראה לי שיש מקום נרחב לכתוב על ביקורת הביקורת:

א. שתי תורות: אין מדובר בשתי תורות, אלא ב"כל זמן מאיר בתכונתו". הראיות לקיומה של תורת גלות ותורת גאולה רבים. די אם נזכיר את "מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"; "מלכה ושריה בגויים – אין תורה" ודרשת חז"ל על כך, ועוד.

ב. העלאת הספק האם התורה היא כללית או פרטית: הדברים באמת מוזרים. התורה עוסקת בתיקון החברה לא פחות מאשר היא עוסקת בתיקון היחיד. די לנו אם נלמד את פרשת שופטים כדי לראות זאת. איני מבין איך אפשר לומר שהתורה היא רק תיקון היחיד, בעיקר לאור ספרי הנבואה היונקים ממנה – כל ספרי הנבואה עוסקים בעיקר בתורת המדינה ולא בתורת היחיד !

ג. בוודאי שדין התורה דורש השלמות. אבל מה זה קשור לעניין.

ד. איני מבין את הקשר בין ביקורת על תורת ארץ ישראל ובין שאלת החרות לכפור במשנת הרב קוק. זה נושא מרתק, אבל אין לו קשר משמעותי לדיון על תורת ארץ ישראל.

ה. שאלת המרד היא שאלה חשובה. ואכן, במשנת הרב קוק אין כמעט התייחסות לסכנה שבתורת ארץ ישראל. הדבר מלמד שהמהפכה שהרב קוק עצמו קרא לה לא כללה בעיניו מיטוט התורה ה"קודמת", אלא בניה מעליה. ועל כן, אין מדובר כלל בשינוי מוחלט של התורה.

ו. אכן, בשורתו הגדולה של הרב קוק הייתה הרחבה של כלל הכתבים. היו שחלקו עליו, כגון ערוך השולחן, אולם לא ברור מה הדבר אומר: האם יש תנועה רוחנית כלשהי שלא חלקו עליה ?

כל טוב