שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בחורה דתיה שמאוד רוצה ללמוד אומנות - זה מרגיש לי כצורך נפשי עמוק ומאוד קשה לי לדמיין את חיי בלי זה. לימודי הציור שאני מעוניינת בהם הם לימודים שיש בהם ציור מודל עירום אישה / גבר כחלק מהלימודים (יש לציין שבלימודים כאלה הכיתה מעורבת) - זה חלק גדול מאוד מהלימודים עד שבלי לימוד זה אין כל כך סיבה ללמוד שם ( כך שאי אפשר לא להשתתף בשיעורים אלו). מאוד קשה לי עם נושא זה, כי מצד אחד הקב"ה נמצא אצלי במקום ראשון בהכל- אם זה בעבודה, צניעות, כשרות, תפילה, שבת וכו, אך מצד שני האומנות מרגיש לי כחלק ענק מהחיים שלי ואין באמת מוסדות אחרים שבהם אפשר ללמוד ציור ברמה כזאת שבאת אפשר להתפרנס ממנה חוץ מהמוסד שאת הסגנון לימודים שלו צייניתי. אני מרגישה באמת קרע בין הרצון הכל כך גדול שלי לעסוק באמונות ובציור ( ודרך אחרת ללמידה באמת איננה אפשרית) לבין הרצון שלי לכבד את הקב"ה בכל מקום בחיים שלי. הייתי רוצה לדעת מה דעת הרב בעניין זה - האם יש מקום להתיר כשמתחייסים ללימודים כאלו כאל לימודים לרפואה למשל שבו רואים את גוף האדם - אך לא באמת מתייחסים אליו מבחינה מינית, או שמא אין שום אפשרות כלל ללמוד במקום כזה גם כשזה אומר שזה יכניס אותי למצוקה נפשית שאין ביכולתי באמת ללמוד ציור ולעסוק בזה בהמשך חיי - זאת אומרת ארגיש את זה בכל תחום אחר של חיי, תמיד זה יישב לי כמעמסה על הלב בכל דרך אשר אפנה. לבסוף רק אגיד האם זה הקורבן שלי לה'?
תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
השו"ע אומר שאצל איש ערוה זה רק מקום הערוה, כך שאם המקום הזה מכוסה אפשר לצייר את שאר הגוף. ולעניין הרהור אין לאשה הרהור כל כך כמבואר בשו"ע יו"ד שנב סעי' ג. ומכיוון שזה לצורך לימודים החשובים לך יש מקום להתיר, אבל עצם תערובת גברים נשים זו בעיה גדולה מאד, ובייחוד בשעות כאלו, אבל אין אפשרות לאסור אם לא רואים מקום ערווה ועסוקים בלימוד. כדאי שתשיגי את הספר שו"ת אמנות של הרב ספקטור, אולי אפשר להשיג במכללת אמונה, שיש שם הרבה פרטים בנושא.
שבת שלום
חודש של שמחה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ