שאלה
לכבוד הרב שלום רב
בעלי נפצע במלחמה מיריות בהתקלות עם מחבלים, ברוך השם החלים ומתפקד. כרגע עושה מילואים שהם לא לחימה מבקש את רשותי לחזור להילחם(הבטיח לי אחרי שנפצע שלא יחזור להילחם, רק אם אסכים). מציינת שלא שלחו לו צו מהצבא לשוב ולהילחם- הוא לוחם טוב ומרגיש חובה מוסרית, לדבריו, לחזור ולהילחם בעזה, גם אם לא זימנו אותו במיוחד. איני רוצה בשום אופן ואני בקושי משמעותי וגדול מאוד. מרגישה במשבר גדול מאוד. היה לו נס גדול ואני חוששת.
איך לפעול?
תשובה
שלום וברכה
לפני כל דבר אחר - דברי חיזוק.
לך, על מה שעברת.
לבעלך, על מה שהוא עבר.
לשניכם, על מה שעברתם ביחד.
ולכל מאות אלפי האנשים בתוכנו שזקוקים לחיזוק וראויים לחיזוק.
שאלה זו אינה הלכתית.
זו סוגיה זוגית, שאתם צריכים להגיע עליה להסכמה משמעותית.
אם הוא היה מקבל צו גיוס והתייצבות לאחר החלמתו - הוא היה חייב ללכת. גם אם זה קשה לנו מאוד מאוד.
עתה, כשהוא אינו חייב לחזור, ואת תרומתו הגופנית לא ניתן כלל למדוד - זו הכרעה משותפת שלכם.
ואפשר שתמצאו דרך ביניים, כמו לחזור לצבא אבל למלא תפקיד יותר אחורי וכדו', ועל ידי כך שניכם ביחד תצעדו האחד לקראת השני.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב, ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום