שאלה
שלום לכבוד הרב! בן משפחה מסויים הוא לדעתי חסר דעת באופן מובהק. כידוע שוטה פטור מן המצוות והשאלה האם חסר דעת ושוטה זה היינו הך. אני חושב לפטור את עצמי מלענות אמן על ברכותיו או לא לצאת ידי חובה כשהוא מברך לכולם. האם זה לגיטימי מבחינה הלכתית? כמובן הנל הוא לא חולה נפש, וגם לא מפגר או אוטיסט. הוא מתפקד לגמרי כמו כולם אבל להערכתי חסר רגש ולקוי בתקשורתיות שלו. כמובן הערכתי היא דבר יחסי. אם כן מי קובע מהי ההגדרה של חסר דעת לעניין עניית אמן שציינתי?
תשובה
שלום וברכה
הגדרת אדם כ"שוטה" נידונה בסוגיה במסכת גיטין, ושם ניתנו סימנים אובייקטיביים לאדם שוטה. פוסקי ההלכה פיתחו את הסימנים האלה, ויש לשוטה הגדרות הלכתיות.
אדם מתפקד, אף שהוא חסר רגש ולקוי בתקשורת שלו, אינו מוגדר כשוטה בהלכה, וממילא בוודאי שעונים אמן אחרי ברכותיו, ויוצאים ידי חובה בדבריו.
אתה כמובן לא חייב לצאת ידי חובה אם אינך רוצה, אבל מבחינה הלכתית ברכותיו ברכות, וניתן לצאת ידי חובה במעשיו.
כל טוב