קושי ההסתגלות לעבודה או אי התאמה

שאלה

שלום. זאת שאלה שקצת לא קשורה להלכה אבל אשמח שתענה לי עליה בבקשה כבן אדם בעל חכמה וידע רבים כמו שלך ואני מאוד מעריך אותך והייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתך. אני היום התחלתי לעבוד בעבודה הראשונה שלי בחיים במוקד שירות לקוחות טלפוני שאנשים מתקשרים ואנחנו עוזרים להם. התנאים טובים, המנהל בסדר איתי וגם העובדים אבל משום מה שאני עכשיו כותב את זה בלילה ואני מרגיש שאין לי חשק לחזור למחרת. מרגיש לי באווירה שכולם רציניים כזה שהם יותר עניינים ולא נוח לי כל כך לעבוד במקום עם אווירה כזאת אולי בגלל שאני הייתי רגיל לאווירה יותר נחמדה בבית ספר(סיימתי בית ספר לפני חצי שנה ומאז לא עבדתי אלא נשארתי בבית ועזרתי לאמא שלי במטלות הבית ועם אחי הקטן האוטיסט). אני מתלבט אם לעזוב את העבודה אבל זה דילמה גדולה בישבילי כי מצד אחד לפני שהתחלתי לעבוד הייתי סובל מחרדות כל יום והיום אחרי שעבדתי דווקא עבר עליי יום יותר רגוע מבחינה זו אלף תודות לקב"ה. הרגשתי יותר טוב מבחינה הזאת היום. מצד שני אני מרגיש שאני לא רוצה לחזור למקום הזה. האמת גם אני מאוד מתגעגע לבית הספר וכשהגעתי היום למקום העבודה הרגשתי קצת מאוכזב כי לא יודע בתוך תוכי הייתי רוצה לראות את החברים שהיו לי בבית הספר ולעבור איתם עוד שנה של לימודים. אולי זה רק קושי של מעבר מחיי תלמיד בית ספר לחיים האמיתיים ולעבודה. אני חושב שצריך לתת לזה כמה ימים לנסות את העבודה ולא להחליט החלטות פזיזות אבל בתוך תוכי מרגיש שזה לא ישנה את זה. בנוסף משום מה יש לי כל הזמן פחד שאני לא יצליח בתפקיד ושאפשל למרות שאין באמת סיבה שלא אצליח כמו כולם. חשוב לי לציין שגם המניע העיקרי שלי למצוא עבודה בגיל 18.8 הוא תעסוקה במטרה להתמודד עם החרדות שפיתחתי מה7 באוקטובר. אני מרגיש מאוד מבולבל והייתי שמח מאוד לשמוע את עצתך בעניין זה. תודה מראש ולילה טוב.

תשובה