שאלה
שלום. אני מאז המלחמה התחלתי לסבול מחרדות ואני באמת שמנסה להתמודד איתם בדרך של טיפול תרופתי ובאמצעות הרבה תפילות לקב"ה ואני יודע שעליי להיפטר מהחרדות על מנת שכשאגדל עוד קצת אקיים את המצוות החתונה אבל ברור לי שכל עוד המצב שאני נמצא בו כרגע ממשיך זה לא יתאפשר וגם באופן כללי אני רוצה כבר להרגיש טוב כמו שהייתי לפני ה7 באוקטובר וזה מלחיץ אותי אפילו יותר. מה אתה אומר לגבי זה? דיברתי עם פסיכולוגית והיא אמרה לי שגם כדאי לנסות למצוא עבודה ואולי זה יעזור ואני הקשבתי לה וביום ראשון בעז"ה אמרו לי שאני יתחיל לעבוד ואני באמת מקווה שזה יעזור לי כי אני יגיד לך מה אני דווקא בסדר עד שמחשבות מסוימות באות לי לראש ואז אני נלחץ מאוד דופק לי הלב מהר וכאב בחזה ואז מתחיל הבלאגן אבל שמתי לב שכשאני עסוק נגיד שאני משחק במחשב עם חברים שלי או עושה משהו שאני ממש מרוכז בו אז אני לא מרגיש שום לחץ אז אולי תעסוקה תעזור לי להתמודד עם זה לדעתך? אני באמת כל יום קם בתקווה שהקב"ה יתן לי ישועה ואני באמת מנסה שלא להתייאש אלא לבטוח הקב"ה שיראה לי את הדרך לצאת מזה. תודה מראש ושיהיה לכולנו בשורות טובות
תשובה
שלום וברכה
ראשית, חיזוק גדול וחיבוק גדול במצב המטלטל שאתה נמצא בו עכשיו.
ויהי רצון שייפתחו בפניך שערי שחרור מחרדות.
אני חושב שאתה הולך בדרך נכונה.
שכן אתה עושה מעשה כפול:
מעשה אחד בתחום המקצועי, ללכת לאנשי מקצוע, להיות חלק מטיפול וכדו׳. אני כמובן לא איש מקצוע, אולם המחשבה הבריאה היא שאכן מי שעסוק ונמצא בפעילות מתמדת פנוי פחות לחרדות. יש עושים על כך דרשה מדברי פרעה הרשע ״תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר״, המלמדים כי אכן - כשהעבודה תופסת את תשומת הלב חשופים פחות לחרדות. ונראה באמת שחלק מהתמודדות עם מצבך ייעשה בדרך של ״להיות עסוק״.
מעשה שני, בתחום הרוחני, להתפלל לריבונו של עולם, ולבקש ממנו לממש את הביטחון שלך בו, ואת העוצמה שאתה יכול לחיות מכוחה.
הדרך הכפולה הזו היא בעלת פוטנציאל אכן לפתוח את שערי האורה והתקווה.
ואם אתה רוצה להמשיך לעסוק בחיפוש הדרכים להוציא את החרדות ממך ואותך מהמצב החרדתי - אשמח. תורת ה׳ תמימה משיבת נפש.
כל טוב ואורה