שם לין

בס"ד

שלום וברכה

שינוי שם זה לא טכניקה עצמית, אדם צריך לשנות את טבעו ואז לשנות שם

בהצלחה

יהודה הלוי עמיחי

בראשית רבה (וילנא) על בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

* בראשית רבה עג, ו.

* הפניות אלו מכילות את פירוש המקור שממנו הגעת. יתכן שהפירוש ממשיך גם בקטעים שאחריהן.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר. מלמד שאמהות נביאות היו, היא אמרה אסף אלהים את חרפתי, וכתיב יוסף ה' לי בן אחר, שידעה ששנים עשר בנים היו עתידים לצאת מיעקב, אמרה יהי רצון שיהא הנותר ממני:

שכל טוב (בובר) בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר. ברוח הקדש, מלמד שהיו האימהות נביאות, לא נאמר יוסף ה' לי בנים אחרים, אלא בן אחר, יודעת היתה שי"ב שבטים עתידים לצאת מיעקב ולא יותר, וכבר נולדו ששה ללאה, וד' לשפחות, ויוסף לה, הרי י"א, אמרה יהי רצון בן אחד הנותר להשלים י"ב, יוסף הקדוש ברוך הוא לי על זה שיהא ממני:

ילקוט שמעוני על בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא קל.

מדרש הגדול בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף ה'. מאן דאמר ראויה היתה רחל שתעמיד שנים עשר שבטים, אלא שאמרה יסף ה' לי בן אחר.

ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף ה'. ר' יהושע בן לוי אומר כל השבטים נקראו שמותן על שם גאולה. ראובן, ראה ראיתי את עני עמי (שמות ג, ז). שמעון, וישמע אלהים את נאקתם (שם ב, כד). לוי, ונלוו גוים רבים אל ה' (זכריה ב, טו). יהודה, ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי (ישעיה יב, א). יששכר, כי יש שכר לפעלתך (ירמיה לא, טו). זבולן, בנה בניתי בית זבול לך (מ"א ח, יג). בנימן, נשבע ה' בימינו (ישעיה סב, ח). דן, וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי (בראשית טו, יד). נפתלי, נפת תטפנה שפתותיך כלה (שיה"ש ד, יא). גד, והמן כזרע גד הוא (במדבר יא, ז). אשר, ואשרו אתכם כל הגוים (מלאכי ג, יב). יוסף, והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו (ישעיה יא, יא). ומנא לן די שמא גרים, אמר ר' אליעזר אמר קרא לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט), אל תקרא שַמות אלא שֵמות.

תרגום אונקלוס בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) וקרת ית שמיה יוסף למימר יוסף יי לי בר אחרן:

תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ יוֹסֵף לְמֵימָר יוֹסִיף יְיָ לִי עַל דֵין בַּר אוֹחֲרָן:

כתר יונתן בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף לאמור יוסיף יי לי על זה בן אחר:

רש"י בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) יוסף ה' לי בן אחר - יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים, אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני, לכך לא נתפללה אלא על בן אחר:

רשב"ם בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף - על שאמרה אסף אלהים את חרפתי. ואם כן תקראהו אסף, יו"ד של יוסף למה? על שם שנתפללה יוסף י"י לי בן אחר, הרי שם זה משמש שני אמירות, אסף ויוסף:

רד"ק בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) אסף אלהים - על דרך אספו נגהם (יואל ד') או יהיה לשון כליה כמו ואספת נפשך (שופטים י"ח) פן אוסיפך עמו (שמואל ט"ו):

בן אחר - לפחות יהיה לי בן אחר אם לא יהיה לי בן יותר:

רבי אברהם בן הרמב"ם בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ומאמרה יסף ה' לי בן אחר תפילה ובקשה לא ניחוש וקסם ואפשר שיש בו ידיעה שעתיד להיות כך:

ר' חיים פלטיאל בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף. על שאמרה אסף אלהים את חרפתי. וא"כ תקראהו אסף ולמה קראה שמו יוסף, אלא ע"ש שהתפללה יוסף השם לי בן אחר, הרי שם זה משמש ב' לשונות, אסף ויוסף.

הדר זקנים בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) יוסף ה' לי בן אחר. אמר ריש לקיש תוספתו של הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר ממי אתה למד מחזקיה שנאמר והוספתי על ימיך ואתן לך בן. הרי התוספת גדולה מעיקר. וכן אתה מוצא באברהם ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן וכן אתה מוצא ביוסף הוסיף לו הקדוש ברוך הוא בנימין שהיה לו עשרה שבטים. וא"ת היכן מצינו שנקראו בניו שבטים שנאמר בספר שמואל בכמה מקומות שבטי בנימין. ומיוסף לא יצא כי אם שנים שבטים. כיון שראו הנביאים שתוספתו של הקדוש ברוך הוא גדולה מן העיקר התחילו לברך ישראל בלשון תוספת שנאמר יוסף ה' עליכם וכן יוסף ה' שנית ידו:

ותקרא שמו יוסף. על שם אסף אלהים את חרפתי. תימא א"כ הוה ליה למקרי אסף יו"ד של יוסף למה. י"ל לפי שנתפללה רחל יוסף ה' לי בן אחר הרי זה משמש שני אמירות יוסף ואסף. רשב"ם:

ריקאנטי בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף יי' לי בן אחר שם כד. לא אמרה בנים אחרים, כי יודעת היתה כי השבטים לא יהיו רק י"ב, ונתפללה שאותו הבן יהיה ממנה ב"ר סוף עב. ושם יוסף הוא מלשון אסיפה, ר"ל התפשטות הקו האמצעי לכאן ולכאן, לאסוף ולכלול ולחבר ראשי עם להיות שליט עליהם, כדכתיב להלן מב, ו ויוסף הוא השליט, ונקרא על שם צדיק, ויצאו ממנו שני שבטים מנשה ואפרים, שהם רמז ליכין ובועז הנקרא למודי יי'. ומן הטעם שזכרנו אמרו רז"ל אבות דר"נ פ"ב שנולד מהול כיעקב אבינו ע"ה. וקרא האחד בן אוני ואביו קראו בנימן, היא קראתו לפי ענינה, כלומר נתן לי כחי שהיא מדת הדין, כמו ולאין אונים עצמה ירבה ישעיה מ, כט, כחי וראשית אוני בראשית מט, ג, ואביו קראו בנימין לפי ענינו, זה שמאלו של זה וזה ימינו של זה. וידעת כי מדת הדין לאם שנאמר משלי לא, א משא אשר יסרתו אמו. ומדת רחמים לאב שנאמר תהלים קג, יג כרחם אב על בנים:

תולדות יצחק בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר

יוסף יי' לי בן אחר. כתב ר"א נולדו ליעקב שנים עשר בנים בשבע שנים וכשספרום הקדמונים מצאום בני ששה חדשים וימים במספר עד כאן, וטעמם שהנולדים לשבעה חיים והנולדים לשמונה מתים, לפי שכל אחד משבעה כוכבי לכת משמש חדש אחד וסידורם שצ"ם חנכ"ל, שבתי משמש חדש ראשון וצדק חדש שני וכן כלם עד לבנה, ולבנה ממונה על החיים, ולכן הנולד בשביעי יחיה אבל כשנכנס בשבתאי שהוא חוזר חלילה והוא שמיני לפי שטבעו קר ויובש שהוא טבע המיתה, על כן אין הולד חי שיחזירנו טיפה כמו שהיה מתחלה, אבל כשיעבור בו שמיני יכנס בתשיעי שהוא כוכב צדק והוא כוכב החיים והטוב אז יחיה, והנה רוב הנולדים הם לתשעה חדשים והם לכוכב צדק, ויש נולדים לעשרה חדשים והם למאדים, ויש נולדים לאחד עשר חדשים והם לחמה, ורז"ל יבמות פ, ב אמרו עובדא הוה ברבא תוספאה דאישתהי ולדה עד תריסר ירחי שתא ואכשריה, פירוש שלא היה בעלה בעיר, דכל זמן שלא עברו עליו יותר משנים עשר חדש כשר, שלפעמים הולד שוהה שנים עשר חדש.

אברבנאל בראשית פרק ל (פרשת ויצא)

* אברבנאל בראשית ל.

* פירוש על הפרק/הסימן כולו (הפירוש אינו מתייחס בהכרח לפסוק/סעיף וכדו' שממנו הגעת).

ספורנו בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) יוסף ה' לי בן אחר. על ההשתדלות השני כמו שעשה לאחותי:

אלשיך על בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי. ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יי לי בן אחר. (כג - כד):

(כג) מרוב ענותנותה אמרה לא הייתי כדאי לזה, אלא שאסף וקבץ אלהים את חרפתי, והוא כי היו בעיניה חרפה מאמר יעקב שאמר אשר מנע ממך פרי בטן, וכמו שאמרו ז"ל (שם עא) ממני לא מנע כי אם ממך. וגם היה לה חרפה כי נתנה לאה שפחתה לאישה וילדה לאה בזכות זה והיא נתנה שפחתה תחילה לאישה וילדה והיא לא נבנית ממנה. וגם דרך כלל היותה עד כה גרועה מהשפחות. וגם מאמר לאה אליה המעט קחתך את אישי כאילו היא העיקר ונהפוך היה. הנה כי היה לה חרפה מבחינות רבות. ואמרה גם שאחד מחלקי חרפתי לא היה לה מספיק לתת לי ה' הריון, הנה אסף אלהים את הכל לתת לי בן, ולפי זה היה ראוי יקרא אסף (כד) אלא שותקרא שמו יוסף לאמר לפני קונה יוסף ה' לי בן אחר ולא יהיה הבן הנשאר מהי"ב לאשה אחרת כי אם לי:

או יתכן כוונה באומרה לאמר כו' אין הכוונה חלילה שימנע בן מאחותי כי אם לאמר שיוסף לי בן על זה, שלא יבצר לי אחר, שגם שאחותי תלד יותר איני מקפדת כי אם שלא אגרע מהשפחות ולא על שלילה מאחותי. ואמר ותקרא שמו יוסף מלא בוי"ו ואחר כך אמרה יסף ה' לי בן אחר חסר וי"ו, לאמר כי יוסף יהיה לו מילוי שיחשב לשנים אפרים ומנשה כראובן ושמעון, ובזה היה אפשר כי יחשב זה לה לשנים, על כן אמרה לאמר כלומר שמה שהוא כשנים לא כיוונה רק לאמר יוסף ה' לי בן אחר שיהיה לי מבטני והוא בנימין, ולמה נכתב חסר וי"ו לומר שעל בלתי בעל מילוי ליחשב לשנים ידבר, וזהו אומרו אחר כלומר ולא שיהיו שנים נכללים בזה, ובזה אין מלת אחר מיותר. ובמה שכתבנו שעל לידת בלהה שנים ידעה כי גם היא תלד שנים, נכתב יסף כאילו כבר היא בטוחה שיסף לה מאז, ועם כל זה מבקשת בל יהיה עיכוב מה:

שפתי כהן על בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

שפתי כהן בראשית פרשת ויצא ד"ה ל, כד.

הכתב והקבלה בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) בן אחר. לרבותינו דלשון אחר יורה על פחיתות השני, והיתה לאיש אחר, הכתוב קראו אחר שמכניס רשעה לתוך ביתו (סוטה ו') ולבש בגדים אחרים, פחותים מן הראשונים (יומא כ"ג) יתכן מדלא אמרה יוסף לי עוד בן אלא בן אחר לפי שהראשון חשוב יותר למעלת הבכורה, ורבותינו במדרשם הזכירו פחיתת השני לדורות הבאים.

העמק דבר בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) בן אחר. ולא אמרה עוד בן, ראתה ברוה"ק שיהיה טבע הבן השני ומנהגו משונה משבט יוסף, שהרי היה נמשך אחרי שבט יהודה בכל דבר כמש"כ לעיל כ"ח ג' וכ"ה ברבה ע"ש, וע' ירושלמי ברכות פ"ט ה"ג אמנו רחל מנביאות כו':

תורה תמימה בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) בן אחר - בנים אחרים לא אמרה אלא בן אחר, מכאן שאמנו רחל מנביאות הראשונות היתה, שאמרה עוד אחד יהיה ממנהי) ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה:

אילת השחר בראשית פרק ל פסוק כד (פרשת ויצא)

(כד) ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף ה' לי בן אחר. הנה לעיל (פסוק כ"ג) משמע שקראה לו יוסף ע"ש אסף אלקים את חרפתי (ובאמת הרשב"ם מפרש שקראה לו ע"ש שני הדברים):