שאלה
שלום לרב.
אני חייל בשירות קרבי. עקב כל המצב הביטחוני שקרה, יצא לי לא מעט ליפול בכמה דברים. אסביר עכשיו. לא הנחתי תפילין כמעט חודש. לפעמים הייתי בשטח ולא היו איתי תפילין, אבל אין סיבה ברורה ממש וישירה, אלא פשוט סוג בלבול ובלאגן מכל המלחמה הזו. לא התפללתי שלוש תפילות ביום כמעט חודש, נראה לי שאפילו חיללתי שבת. מחכה רק שהשבת תיגמר. נפלתי לצערי כבר כמה פעמים בזרע לבטלה אחרי שכבר שנתיים ברוך ה׳ אני לא נפלתי, ויש מצב ש״הקלתי״ בהלכות בשר וחלב ואכלתי טוסט חלבי שנאפה בטוסטר בשרי ואכלתי טרף. איך מתחזקים מפה? אני מרגיש שאני רק מתחלש מבחינה רוחנית, שאני פשוט ״זורק״ על הדת והקב״ה, שאני לא רצוי ומחכה רק שהכל ייגמר. אולי אפשר איזו עצה איך להתחזק? אולי נחמה? אני יודע שתמיד אפשר לחזור בתשובה, אבל זו פשוט נפילה קשה מאוד מאוד מכל כך הרבה בחינות. הדת מאוד מאוד מאוד חשובה לי, הדת והקרבה לקב״ה אבל איך עולים מכאן? אשמח לחיזוק…
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בזמן מלחמה, המציאות לגמרי שונה מהמציאות בשגרה. גם הקב"ה יודע זאת. לכן אל תתעסק בעבר, המחשבות על החטאים שלך מחלישות אותך ומקשות עליך להתקדם.
המפתח להצלחה שלך - אוצר הברכה שלך, מצוי אצלך, אתה כותב בפירוש: "הדת מאוד מאוד מאוד חשובה לי, הדת והקרבה לקב״ה".
את המשפט הזה תרשום לעצמך על פתקים ותשמור אותם קרוב אליך: בכיס, בארנק, על המדף, בכיסוי של הנייד וכד'
התשובה לשאלה "איך עולים מכאן?" מצויה בתפילת "יוצר אור": "המאיר לארץ ולדרים עליה ומחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית".
בכל יום זורחת השמש, מגיע אור חדש לעולם והזדמנות לפתוח דף חדש. זו ההתחזקות שלך - לדעת שכל יום זו הזדמנות חדשה לעשות כל מה שלא הספקת אתמול, ולתקן כל מה שאפשר לתקן היום.
כל יום זו הזדמנות חדשה להניח תפילין, להתפלל שלש תפילות.
להחליט שהיום תשמור ברית, תשמור כשרות,
אפשר להחליט יותר: להגיד תהילים, ללמוד תורה, לחזק אחרים,