מבית חרדי - אבל מתרחקת

שלום וברכה

מטבע הדברים, אני לא מכיר מספיק את המציאות שאת חיה בתוכה, כדי לתת תשובה מקיפה שתיטיב איתך.

מה שאני כותב הוא אפוא עצה, ואת יכולה לבחון האם זה מקדם אותך או לא.

כאשר יש חסימה בקשר בינינו ובין הקב"ה – לעתים טוב להניח לזה לרגע. לא לנסות להכריח את עצמך לעשות דברים שהם לא מדברים אלייך כלל וכלל.

מה כן ? להעמיק דווקא את העשייה בבין אדם לחבירו. הן בהארת חסד. הן בזהירות מפגיעה, לשון הרע וכדו'. ובעיקר – בדיבור עמוק ומיטיב עם חברות. ומדוע ?

ראשית, כי אלה דברים חשובים מצד עצמם. גם בעיני הקב"ה. במקום להתאמץ במקומות שעכשיו חסומים – אפשר לעשות טוב.

אבל הרבה יותר מזה – דברים אלה עצמם יכולים לפתוח את הלב. ומשעה שנפתח הלב בין אדם לחבירו – השערים לפתיחת הלב בין אדם לקב"ה מתעצמים והולכים.

ובכלל, עצם הכניסה להתקדמות רוחנית, בכל תחום שלא יהיה – מקדמת את היכולת לפתוח את הלב מול הקב"ה. וגם לפתוח שערים לכניסת הטוב לעולמך.

האם את יכולה להתחיל בצעד הזה ?

ואשמח להמשיך

כל טוב