שאלה
שלום רב,
קראתי הרבה דברים שלך בנושאי אמונה. תודה על כל מה שאתה משקיע בכתיבה בנושאים אלו.
אם הבנתי נכון אתה אומר שאנו מאמינים בתנ"ך לא כי יש לכך ראיות משכנעות, אלא כי אנו אוהבים להאמין בזה.
1. הבנתי נכון? אם לא אשמח לדיוק ההגדרה.
2. מה אמורה להיות התחושה בתפילות כמו "עלינו לשבח". במה אנו יותר טובים מ"משפחות האדמה" המאמינים באלילים. אנו אוהבים להאמין בתורה, והם אוהבים להאמין באלילים, אז מה ההבדל?
3. במה אנו שונים ממישהו שיתפוס סתם סדרת ספרים אקראית, לדוגמה "הארי פוטר", ויחליט שבזה הוא מאמין, וינסה לדלות מהסדרה כללי אתיקה, ומה נקרא טוב ומה רע. במילים אחרות, גם אם הבחירה בתנ"ך זה עקב אהבה, אבל צריך שלפחות זה לא יהיה בחירה שרירותית. לא?
4. התנ"ך עצמו לא כותב על הרבה מספריו שנכתבו על ידי נביא. לדוגמה ספר שמואל מספר אמנם סיפורים על נביאים, אך לא מתיימר לטעון שהוא נכתב על ידי נביא. אז למה הייחס אליו אמור להיות שונה מאל ספר הסטוריה שמספר על נביאים ? - שאלה זו היא עקב שראיתי באחד משיעוריך בהקדמה לאחד מספרי הנביאים, על כמה לדקדק מסיפורי הנביאים.
תשובה
שלום וברכה
הדברים שכתבת בשמי לא נכתבו על ידי מעולם.
טענתי היא שלא ניתן להביא הוכחה חותכת לאמיתות כתבי קודש, ולמעשה הוכחה כזו היא בלתי אפשרית גם במישור התיאורטי. אדרבא, הצע דרך תיאורטית שניתן להביא הוכחה חותכת לקדושת כתבים מלפני אלפי שנים. מאידך גיסא, אין זה נכון שאנו מאמינים כי אנו "אוהבים" את הדבר. אנו עושים זאת בגלל המסורת, בגלל שיש התאמה מרתקת בין מה שהנביאים ניבאו מלכתחילה ובין מה שמתרחש עתה (אם כי זו לא הוכחה) וכדו'.
ההבדל בין התורה לאלילות הוא בהיקפים גדולים, למן המסורת העתיקה מחד גיסא, ועד לתכנים העמוקים והיסודיים שהתורה והנבואה עוסקים בה. זה ההבדל גם בהליכה לספרים אחרים.
היחס שלנו לספר שמואל הוא כאל ספר נבואה. הנבואה מעבירה את מסריה בשתי דרכים – בנאום (בולט יותר במה שקורה ב"נביאים אחרונים") ובסיפור (בולט יותר ב"נביאים ראשונים"). זו היסטוריה נבואית.
כל טוב