שאלה
כבוד הרב שלום וברכה. ראשית, שנדע ימים טובים במהרה.
אני בן 40, אינני דתי או מסורתי אבל בהחלט מכבד את המסורת והיהדות ועושה ממש את "הבסיס" כמו קידוש בשבת.
המשפחה ממנה הגעתי טרם נישואיי, חילונית גם היא אך בכיפור הם צמים, בערב שבת מברכים ברכת המזון, לא אוכלים בשר עם חלב.
סבי ז"ל מצד אבא, ממוצא פולני, שורד שואה שמשפחתו ניספתה בשואה. אני זוכר שהוא לא היה אדם דתי או מקורב לדת בכלל.
למרות זאת, הוא אמר לאבא שלי שאנחנו שייכים לשושלת כוהנים למרות שהוא לא ייחס לכך כל משמעות לפי מה שאני ואבי יודעים.
(שם משפחתו היא וייסברג ולא כהן או שם אחר של כהן כמו כ"ץ).
אבי איננו נוהג כמנהג הכוהנים ונכנס לבית עלמין- פעם כך ופעם נמנע...
אני עליתי לתורה ככוהן, משתדל לא לעבור בין הקברים בבתי עלמין אלא נמצא אך ורק בשבילים הראשיים.
אני מרגיש קצת מוזר ונבוף כי אנשים מסתכלים ולא מבינים מדוע בהלוויות או אזכרות של בני משפחה אני עומד בצד ולא עם כולם.
נראה כאילו אני מתחמק או שנוח לי "לעמוד בצל". ממש לא נעים...
אם אבי לא נוהג ככהן, אינני מחויב לנהוג ככהן בפרט שאני לא אדם דתי/לא שומר שבת ? אשמח מאוד לתשובתך. בברכה, אור.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על שאלתך.
הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפנות לבית דין באזור מגוריך, ולבקש בירור מעמד אישי.
הם יפסקו לאור העובדות שתביא בפניהם כיצד עליך לנהוג.
ואין שמחה כהתרת הספקות.
זו זכות גדולה להיות כהן; לברך את עמו ישראל באהבה.
וכמובן - אם לא, אז לא.
ולכן כדאי מאוד לעשות זאת.
כל טוב, ותפילה לימים טובים.