שאלה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

בס"ד

שלום רב,

אני לא כועס על אלוקי ישראל, אני כואב את השבר של עם ישראל וכועס על מנהיגי הדור מכל המחנות שעסקו בשיסוי הדדי.

מאז הקמת המדינה (ועוד קודם) זכינו בארץ ישראל לניסים גלויים ונפלאים. הבולטים בהם: ניצחון מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. במקום להודות לקב"ה, אחזנו במידה הרעה של 'כוחי ועוצם ידי'. התרחקנו מדרכי ד'. בשנים האחרונות הבאנו על עצמו שסע נורא שחתך בבשר החי של עמנו, שנאת חינם גוברת.

הנהגתו של הקב"ה את עמו מתוארת בתנ"ך, בעשרות מקומות. להערכתי המודל הקרוב ביותר לתקופתנו הוא ספר שופטים (פרק ב') שם נזכרת עבודה זרה של בעל ועשתורת. כיום העבודה זרה לא פחות קשה: גאווה והתנשאות, שנאת חינם ופלגנות - כל דור ואלהי הנכר שלו:

{יא} וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ד' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים: {יב} וַיַּעַזְבוּ אֶת ד' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ד': {יג} וַיַּעַזְבוּ אֶת ד' וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת: {יד} וַיִּחַר אַף ד' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם: {טו} בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ד' וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ד' לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד: {טז} וַיָּקֶם ד' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם: {יז} וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת ד' לֹא עָשׂוּ כֵן:

{יח} וְכִי הֵקִים ד' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ד' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם ד' מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם: = הנצחונות הנפלאים במלחמות ישראל.

לאחר הניצחון חוזרים למידות הרעות = {יט} וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה: {כ} וַיִּחַר אַף ד' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי: {כא} גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת: {כב} לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ד' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא: {כג} וַיַּנַּח ד' אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ:

מכאן התשובה לשאלה 'מה לעשות'?

להשפיע טוב על עם ישראל, להתפלל על עם ישראל, לפעול בכל מעגל שאת יכולה כדי להוסיף טוב, אהבה וחסד בעם ישראל.

לשמחתי, בעקבות הצרה שנפלה עלינו, מתגלה אחדות ומסירות גדולה לעם ישראל. אני מתפלל שהוספת אהבת חינם גדולה בעם ישראל, תחולל תיקון גדול שישפיע ישועות ונחמות.