שאלה
מה היחס הנכון לגשם שיורד בין שמחת תורה לז' במרחשוון? האם הוא ברכה, כבר התפללנו תפילת גשם וזה לכאורה הזמן, לאחר סוכות שזה כבר לא עבד שרבו שופך לו קיטון של מים בפניו. או שבגלל שטרם הגיע ז' במרחשוון הרי שזה בעצם לא ברכה וזה כמו גשם אחרי ניסן שנחשב כקללה? מצד אחר הרי התקנה של ז' במרחשוון לא באמת רלבנטית להיום כי אין עליה לרגל, גם אם הייתה היו מגיעים הבייתה בהרבה פחות מ15 יום וגם הגשם פחות מפריע בעידן של מכוניות רכבות ומטוסים.
המשמעות לשאלה היא לא רק רעיונית אלא גם פרקטית, האם צריך להתפלל ולבקש שירד גשם או להסתפק בהזכרת גבורות הגשם של הקב"ה ולקוות שהגשם ירד רק לאחר ז' במרחשוון.
תודה על התשובה בימים טרופים אלו
תשובה
שלום וברכה
זו אכן מציאות מורכבת מעט, אולם אין סתירה בין שני היסודות:
קביעת התאריך של ז׳ במרחשוון נעשתה אכן כדי לאפשר לכולם לחזור הבייתה בשמחה ובטוב לבב, בלי צורך להצטער על הגשם. אנחנו ממשיכים לנהוג כך על אף העובדה שאין לתאריך זה רלוונטיות, כפי שכתבת, בשל הרצון שלנו לא לשנות תקנות קדומות אם אין סיבה של ממש לעשות כך, ואם המשך קיומן אינו פוגע בעיקרון אחר. למעלה מכך, עצם העובדה שמוקרן לדורות שיש לנו מחשבות על כל ההולכים בדרכים - היא חשובה לעצמה, ומהווה גם יסוד חינוכי.
בד בבד, כאשר יורד גשם לפני כן אנו שמחים, כי אנו שמחים בגשם היורד (אם הספקנו לקצור את כל הכותנה….).
כל טוב