שאלה
היי כבוד הרב יובל שרלו
אז זה יותר "התפרקות" קצרה עם שאלה כי זה על הלב ועל המצפון שלי כבר מספר שעות
גר בדרום ומשפחתי החליטו לעזוב לתקופה של מספר ימים אל אילת בגלל כל הטילים, הבומים וכל החוויות שהם מרגישים
המלון נסגר, הכל היה מוכן אך החלטתי שאני לא מוכן לעזוב בגלל שהסביבה שאני נמצא בה, האנשים, המחשב כל מה שמשמח אותי נמצא סביבי
אם הייתי עוזב אל אילת הייתי בדיכאון כנראה, לא היה לי סביבה להיות איתה והייתי מרגיש שאין לי באמת את היכולת לעשות כלום, להרגיש סיפוק מסוים שאותו אני מרגיש בבית
כשאני בבית אין לי את הסטרס והלחץ..יש לי את המחשב שנותן תחושת רוגע ויש לי את האנשים שאני מכיר שאיתם אני יכול להעלים את כל המחשבות מכל המלחמה ומהמסביב
הצעתי למשפחתי שתעזוב לבד ואשאר עם עצמי בבית אך הם החליטו שדבר כזה לא אפשרי והיה לי לצערי מס' מריבות שלא רציתי להגיע איתם לזה. אני מכבד את ההורים שלי ברמה הגבוהה ביותר שיש ומוכן לעשות בשבילם הכל, אבל גם הנפש שלי מעורב
יצא מצב שלצערי הם הצטרכו לבטל את המלון ובגללי להשאר בבית..התעקשתי שלא יעשו את זה והחלטתי באמת ליסוע איתם בגלל שלא יכולתי לתת להם את האופציה שבגללי הם נשארים בכל המצב הזה. כי לי באמת אין פחד, אני מקשיב להוראות והכל אבל אין בי פחד אחד קטן..בסוף גורל הוא גורל
לצערי הם לא הסכימו וביטלו את המקום, מרגיש שאכזבתי את אבא שלי בעיקר ברמה הקשה ביותר..מרגיש כאילו שאני עשיתי טעות ובאמת אובד עצות. אם יש לך את הדרך להאיר את העיניים שלי כלפי המצב אשמח..תודה.
אני פשוט מרגיש אכזבה פתאום לכל המשפחה שלי שבגלל שאולי אני סוג של "כפוי טובה" אז הם אמורים סוג של לסבול..בכל זאת זה גם חופשה. אני קורא לזה חופשה מתוך פחד ולא חופשה אמיתית, אבל אשמח לשמוח את הדעה שלך כבוד הרב
תשובה
שלום וברכה
אני קורא את דבריך ורואה כי למעשה איני יכול לתרום דבר.
שהלוא אתה מנתח את המציאות, את הצדדים לכאן לכאן, את ההכרעה שלך ואת ההכרעה של המשפחה - היטב. מתבונן נכוחה אל המציאות.
המשפחה רצתה ליסוע. לך זה לא התאים.
וזה קורה הרבה במשפחות.
אין דרך אחת ״נכונה״ ליישב את הרצונות הסותרים. לעתים עושים כך, לעתים כך, פעמים רבות מישהו נפגע מההתנהלות.
ופעמים (כמו שקרה אצלכם הפעם) צד אחד מוותר, אבל זה כואב מאוד למי שגרם לו לוותר, והדברים מסתבכים.
אינני חושב שיש דרך למנוע את זה.
אבל, כדאי מאוד להציע למשפחה לדבר על זה. בכנות. כאשר כל אחד מתאר את מה שאירע מהצד שלו.
כדי להתכונן לקראת מצבים עתידיים, דומים או שונים, שבוודאי יתרחשו.
כדי לאפשר לבקש סליחה ולהצטער, אם יש צורך לעשות כך וכדו.
לא להשאיר דברים פתוחים.
ואולי בדרך זו כולם ירגישו טוב יותר, כי יעלה מתוך השיח המשפחתי הרצון של כולם בטובת כולם.
כל טוב ושלום גדול