שאלה
1.
איך אני יכול לקיים את ההלכה במלואה, במאה אחוז.
ולהיות מאושר, שלם עם הקיום של המצווה ועם עצמי, להיות אני עם הגישה שלי ועם התכונות שלי, שלא ארגיש כלוא או כבול לסנקציות ולחוקים.
שההלכה לא תסתור את האושר שלי.
ושלא אקיים אותה בתור הרגל כי ככה חונכתי, כי אני בוחר בזה.
2.
יש נכה בבית.
הוא לא יכול ללכת לבית כנסת, להיות בתפילה והאפשרות היחידה זה להגיע עם רכב.
עדיף שהוא לא ילך בכלל או שיתניע את האוטו ויסע לבית כנסת?
אם הוא התפלל בבית ביחיד, לא תהיה לו אווירת שבת, לא תהיה לו קהילתיות, ספר תורה, מנין. מה עדיף?
3.
עדיף שאני אקיים הלכה ואני לא אהיה שלם איתה/מאושר - או שזה יגרום בכלל לריחוק
או שעדיף שלא אעשה בכלל ואהיה מאושר.
4.
שלמות והשתלמות.
מה המטרה שלנו בחיים בפאן הדתי? במה להתמקד? מה העיקר? ההשתלמות או השלמות?
ההגדרה לשלמות והשתלמות.
5.
עצם זה שאני מערער או שואל על הלכות, זה כפירה בהלכה?
מי אני שאעמוד נגד בקטע של לעג על הלכות ודינים שקבעו.
אני לא מבין הלכות ודינים מסוימים שנקבעו עד כדי כך שאני לועג להם. לא רק שאני עומד נגדם, זה נשמע לי טיפשי, למה שתקבעו דבר כזה.
6.
האם מותר לעבור על ההלכה בשביל מטרה גדולה יותר? בשביל משהו גדול יותר.
באיזה מקרים מותר לעבור על ההלכה בשביל מטרה גדולה יותר?
7.
למה קודש וחול - מתי משלבים, מי יכול לשלב? ומי צריך להישאר בקודש?
ולמה זה לגיטימי בכלל? זה מסוכן. האם עדיף להימנע מחול לגמרי?
זה יכול להיות נגד ההלכה. זה יכול להפיל אותי.
למה דתיים לאומיים מרשים לעצמם להוריד מהקודש בשביל החול.
8.
למה אבא שלי עובד בהייטק, מפתח מצלמה לאייפד החדש, איך זה לגיטימי,
הוא תורם לחילון העולם בזה שהוא מקדם דברים שלא קשורים לקודש?
ואף גורעים מהקודש.
9.
מה היחס של הקב״ה אלי?,
מה היחס של ההלכה אלי?
תשובה
שלום וברכה
כל שאלה משאלותיך המצוינות מחייב כתיבת חיבור בפני עצמו.
על כן, אכתוב בראשי פרקים בלבד, ובסוגיה שתרצה להאריך - אנא חזור:
אם התנאי שלך הוא אושר מלא או ציות מלא - כנראה שלא ניתן ליישב את שתי התנועות האלה ביחד. הסיבה לכך ברורה: בין המטרות הרבות של המצוות ישנה גם החובה לצאת מהבועה שלנו, להתרומם אל הקודש ואל תוצאות ההתכלות האלוהית, והדבר מטלטל אותנו, ופעמים רבות מנוגד לרצוננו. ברם, המחשבה הבינארית היא טעות. יש בהלכה גם את הממד העצום של הזדהות, של הרמוניה ושל התאמה. הרב סולובייצי׳ק זצ״ל כתב על כך במאמרו ״ובקשתם משם״. תוכל לקרוא על כך תקציר בחיבורי ״והיו לאחדים בידיך״ (https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=99617122), או במאמר על העקידה:
https://www.ypt.co.il/4831.
ואז תבין שאנחנו לעולם ננוע בין שני הקטבים האלה, כי זו משמעות האמונה.
זו שאלה קשה וכואבת, אבל התשובה היא די ברורה: הנושא העומד על הפרק לא מתחיל בחוויה. עבודת ה׳ היא בראש ובראשונה הנכונות לעשות את מה שה׳ ציווה עליו. הוא ציווה לא לבער אש, ואנחנו נאמנים למה שהוא ציווה.
עדיף להעמיד את שמירת ההלכה בראש. אולם כפי שכתבתי למעלה - זה לא בינארי, ולא יהיה זה נכון לא לנוע באופן מתמיד לחיבור שבין מי שאנחנו ומה שאנחנו אוהבים, ובין המצווה והחובה לעשות את הדברים.
איני אוהב להיכנס למילים ולהגדרות. בפשטות, צריך להתקדם כל הזמן.
יש להבחין בין שאלות, ערעור וכדו׳, ובין לעג ובוז. שאלות - מבורכות. הן לא כפירה. אנו מוצאים עשרות גיבורי המקרא ששאלו שאלות על הקב״ה, רשעים כמו קין וצדיקים כמו אברהם, אבימלך,ֿ משה רבנו (כמה פעמים) ועוד. לעג ובוז - גרועים מכפירה.
השאלה על לעבור על ההלכה בשביל מטרה גדולה יותר אינה ברורה. אם המטרה היא אכן גדולה יותר - ההלכה עצמה תאמר לדחות הלכה מפני דבר גדול יותר (כמו פיקוח נפש שדוחה שבת).
ריבונו של עולם ברא עולם שיש בו קודש וחול. הוא כרת ברית עם האדם לעסוק בפיתוח העולם - ״ורדו בדגת הים ובעוף השמיים״ - והוא כרת ברית עם עם ישראל להיות לו לעם ולשאת את שמו בעולם. לא לגיטימי לא למלא אחר שני צידי הברית, וכך עשו כל גיבורי המקרא. לא ברור אפוא מפני מה יש מי שמרשה לעצמו לא לעסוק בין בקודש ובין בחול, והשאלה אינה צריכה להיות מופנית לדתיים הלאומיים, כי אם לדרכים אחרות.
אבא שלך תורם תרומה גדולה מאוד לעולם. המצלמה היא כלי. היא תשמש בידי צדיקים לעשות דברים טובים, ובעיני רשעים לעשות רשע.
איך אני יכול לדעת מה היחס של הקב״ה ? האם נביא אנכי.
כל טוב ושמחה