שאלה
שלום הרב, ב"ה זכיתי ללמוד את מסכת גיטין, ובדף האחרון במסכת מופיעה דיון אודות חובת האדם לגרש את אשתו, באיזה מצבים זו מצווה ומתי זה לא טוב, כחלק מזה מביאה הגמרא ברייתא שמביאה שלוש מידות של צניעות (או חוסר צניעות) אצל נשים, וכותבת שהמידה האמצעית היא הנכונה אבל הראשונה היא מידה מחמירה מידי (ע"פ רש"י שם). המידה הראשונה היא בעל שנועל את אשתו בבית כדי שלא תדבר עם אף אחד, והיא מידה שאינה הוגנת (לשון רש"י). המידה השלישית היא באישה פרוצה לגמרי שרוחצת מול גברים וזו מידה רעה לא לגרש אותה. לגבי המידה הבינונית, שהיא המידה הנכונה כותבת הגמרא 'שמדברת עם אחיה וקרוביה', ומסביר המהרש"א, שהכוונה היא שצריך שהאישה תדבר עם קרובי משפחתה, אבל עם שאר הגברים- שלא תדבר איתם!
רציתי לדעת, האם זו הלכה, או הנהגה? היינו, האם היום שהמצב הוא שונה לגמרי ונשים מעורבות בכל תחום היום עדיין יש לשאוף לעמוד בקריטריון הזה או שזו רק קריאת כיוון- שעם כל אדם אין לדבר זה מנהג פריצות, אבל אם אנשים קרובים ומוכרים זה בסדר, אבל לאו דווקא קרובי משפחתה, והיינו שזה קצ דומה לפסיק השו"ע 'יש להתרחק מן הנשים מאוד מאוד' שברור מה המגמה של דבריו, אבל את הגדר לא ברור ודומה שהוא נקבע ע"פ מה שנהוג באותו הדור (יתקן אותי הרב אם אכן קיים גדר ברור לדברי השו"ע)... באופן פשוט הרמב"ם לא פסק את זה להלכה... מה דעת הרב בעניין?
עוד יש לברר האם הברייתא הזו עוסקת בשיחה מכל סוג, או שמא היא מדברת דווקא על שיחות שהן שיחות פנאי ולא שיחות ענייניות...
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
ההלכה אוסרת קשר של דיבור אינטימי עם נשים אחרות.
זוהי הלכה נצחית וקבועה.
ומבחינה זו, מימושה המעשי אינו שונה מדור לדור.
כאשר מדובר על דיבור ענייני בנושאים מקצועיים, בשיח רגיל של בני אדם על נושאים כלליים - כאן הדבר אכן תלוי במעמד הכללי של נשים, ואכן כפי שכתבת - כיום איני רואה מקום לאסור את הדבר.
כל טוב