שאלה
שלום הרב מועדים לשמחה, תודה על התשובה הקודמת זה מאד עוזר לי.
ועכשיו לשאלתי:
מאז רב עובדיה יוסף, הרבו הרבנים לחבר שותי״ם על דרך של הבאת יותר ויותר מקורות והסתמכות יתירה על תקדימים, וספר אשר לא מביא לפחות עשרות מקורות לענות על שאלה אינו נקרא ספר. ככל שיש יותר מקורות הרי זה משובח.
אבל לאחרונה גיליתי על ידיך וגם אצל הרב מיכי אברהם את שו״ת סמ״ס מה שנקרא. תשובות קצרות, בהסתמכות על מקור אחד או שתיים, בעיקר מן הש״ס ומן השוע מקסימום.
רציתי לשאול אותך מה ההבדל ? למה אתה עונה על שאלות בשורה אחת ואילו הם לא מצליחים/רוצים ? האם טיב השאלות שונה, או גם לאותן שאלות שנשלו בשותי״ם כגון יביע אומר/שמע שלמה/יצחק ירנן/ ועוד היית עונה כדרכיך ע״פ כמה שורות בודדות ?
תשובה
מועדים לשמחה,
ההבדל בין הכתיבה שלי ובין הכתיבה של גדולי התורה שציינת נובע בראש ובראשונה מהסוגה (הז'אנר).
הם כתבו ספרי שו"ת.
אני לא.
הכתיבה שלי אינה מחליפה את ספרי השו"ת. היא מחליפה, במידה מסוימת, את השיח בעל פה בין השואל לרב.
הרב עונה לו על שאלתו, אך לא רק כ"הנחתה", כי אם מסביר לו, ברמה העקרונית, על איזה בסיסים התשובה בנויה. מקבל התשובה מבין את התשובה, את העיקרון, את מקור היסוד שלה וכדו', אך אין בידו דיון מלא בשאלה זו, כפי שנעשה בספרות השו"ת.
פעמים רבות כתבתי כי יש בידי לכתוב תשובה בסגנון ספרות השו"ת על כל שאלה שעניתי עליה תשובה קצרה, אך אני מקדיש את זמני לענות לציבור על עשרות אלפי שאלות בנוסח הזה, וביום מן הימים אולי אכתוב אותם בסגנון של שו"ת.
אמנם, סביר מאוד להניח כי גם התשובות שאכתוב תהיינה קצרות יותר.
כי יש סגנונות שונים בכתיבה.
יש הנוהגים לכתוב את כל מה שקשור לדיון. תשובותיהם אפוא הן ארוכות מאוד.
ויש הנוהגים לכתוב רק את מה שהכרחי לדיון. תשובותים אפוא הן קצרות.
אני קרוב לשיטה השניה. אני חסיד של הדיוק, הקיצור והפשטות.
וב"ה, יש דרכים שונות לכתוב כתיבה רבנית, וכל אחד על פי דרכו.
כל טוב