שאלה
הי, בת 16.5 והיום ממש ערערו אותי. לאט לאט תבינו:)
הלכנו ברחוב, דיברתי עם בת דודה שלי שהיא בת 36 נשואה עם 4 ילדים ואז עבר מישהו מהסניף המקביל לנו (תנועת אריאל שזה נפרד לגמרי) ואז בעלה אמר "הוא מהסניף שלך, לא?" אז אמרתי כזה בצחוק "הסניף שלי"... בקיצור משם התפתח לו דיון ושיח בנושא גדילה בחברה מעורבת/ נפרדת.
אנחנו גרים באותה שכונה. אני מדריכה בתנועת אריאל ושם מכיתה ד (בכיתה ג רציתי ממש סניף וההורים שלי לא רצו שאלך כי זה היה מעורב, בתור ילדה קטנה לא הבנתי ולא ראיתי את זה. במיוחד כשאחים שלי כן הלכו לתנועת נוער אחרת בה נכדודים שלי נמצאים עכשיו ואז קינאתי כי גם רציתי סניף ולא היה מענה ראוי לחלק מבנות השכונה עד שהוקם אריאל..)
כשאני חושבת על זה, דיברתי איתה והסברתי לה את דעתי (שלא הרגשתי שהיא באה מהלב כי היא עורערה), אבל זה לא שהיה לי יותר מדי בחירה בנושא אז לאן ללכת(עכשיו כן)כי ההורים שלי החליטו ואני עשיתי.
בסוף אני רגילה לזה שאני עם חברות שלי, בלי בנים, אני לא מכירה ככ בנים, זאת הסביבה שלי בסוף ואני לא מכירה משהו אחר.
מבחינתה, היא שמחה שהבנים שלה מכירים בנות ומסתובבים איתם, ככה הם לא יגמגמו כשידברו עם בנות ושזה מחשל ומכין לחיים ואז אמרתי משהו בשם הרב שלי והרגשתי שיצאתי סתומה (כשהוא אמר את זה, זה היה נשמע מתוק ומקסים ומזמין ממש!) הוא אמר שבפגישה הראשונה אני אגיד לו-לבעלי שאני די מתרגשת כי עד עכשיו נמנעתי מדיבור עם בנים וכו, (לא בהכרח כי לא רציתי אלא כי אין לי עם מי- אני מעריכה את עצמי ואם כן אבחר להסתובב עם בנים אלו יהיו חברה איכותיים- ואני לא מסתובבת עם כאלו כי הם נמצאים בישיבה ואם לא הם לא קיימים:) מסכמת שאני לא אסתובב עם סתם חברה מהרחוב- לא רציניים ולא איכותיים.) וגם הוא יאמר לי וקצת נגמגם בהתחלה וזה יהיה מתוק ומקסים. והיא אמרה שזה נשמע לה דפוק ולא יעבוד וכו
אחכ המשכנו בשיחה והערה קטנה-היא ובעלה הכירו מהסניף ואז איכשהו הגענו לאיך אני אמורה בכלל להכיר את בעלי?- עכשיו באמת צריך להתחזק בבטחון שהקב"ה ידאג לי מצידו ואני אעשה השתדלות מצידי אבל בסוף היא צודקת- איך אכיר את בעלי?- ברור לי שבסוף זה קורה אחרת איך מלא דוסיות נשואות? וזה שגדלים בחברה מעורבת לאו דווקא מתחתנים וכו אבל עדיין..
לא דיברתי איתה על זה אבל בסוף הליברליות והפתיחות שלהם גורמת להם לחיות לא ע"פ ההלכה- נגיד היא הולכת בלי כיסוי ראש ועם מכנסיים ומעל הברך והמרפק- מה מייחד אותה כדתייה בכלל?
אני מאמינה בלחיות את ההלכה במלואה כמו שצריך, בסוף יש פה מחויבות (מבחירה כמובן)
אם היא הייתה פועלת לפי ההלכה אולי הייתי רוצה גם לקחת איתי את הדעה שלה אבל בסוף זאת החברה שיוצאת כשמתפשרים- מצד אחד ובסוף זו לא הדרך בה אני מחפשת לעבוד את הקב"ה אז פחות מתאים לי, מצד שני יש אמת בדבריה.
זה משאיר אותי עם כמה שאלות- הרי בסוף אפשר לשמור את כל נושא צניעות(לבוש, נגיעה, ייחוד, שירת נשים וכו) גם בחברה מעורבת- נכון שזה הרבה יותר פוגש אותך ומתמודדים יותר אבל עדיין- למה באים כל הסייגים האלה של חברה נפרדת- זה כי לא מאמינים בנו שנתמודד? הרי בסוף זה מעבר להלכה- שבנים ובנות לא יגדלו יחד, ההלכה לא אוסרת את זה אז למה יש ציבור שלם שכן אוסר?
ברור לי שפה ופה יש יתרונות וחסרונות כמו כל דבר בחיים אבל אני עדיין מנסה לברר.
מקווה שזה לא מבולגן מדי. תודה רבה רבה!
נ.ב: אני סבבה לגמרי עם זה שהם בדרך מסוימת ואני בבירור דרכי השונה, הכל מאהבה ואין לי חלילה שום דבר רע על שום אדם או מגזר וכו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את כותבת בעצמך את התשובות הנכונות והטובות. הבעיה אינה בעמדות הנכונות שלך אלא בחוסר הביטחון, הבת דודה המבוגרת ובעלה הצליחו לערער לך את הביטחון.
חוסר הביטחון שהם גרמו לך לא מעיד על חוסר אמת וצדק בדרך הטובה שלך. בכלל, צריך לזכור שאם בוויכוח עם מישהו, הוא יודע להשיב תשובות חריפות ולשאול שאלות מביכות (כמו שאת כותבת: 'יצאתי סתומה...') זה לא אומר שהוא צודק בדברים שלו, זה רק אומר שהוא חריף בדמגוגיה שלו.
חריפות בויכוח זה מקצוע בפני עצמו (דיבייט או רטוריקה) אין לו שום קשר לשאלה מי צודק ומי טועה.
לגופו של עניין, הם הצביעו על יתרונות למפגש בין בנים ובנות בגיל יותר צעיר, הם התעלמו מחסרונות רבים (שלא נפרט כאן) למפגש כזה.
הטענה שלהם כאילו יהיה לך קושי להכיר בן זוג היא חסרת בסיס. לא ראינו שבנים ובנות שבאים מחינוך נפרד מתקשים יותר להקים משפחה. יש כיום המון דרכים להיכרויות, אין שום צורך לפגוש בחורים בגיל 16 כדי להתחתן בגיל 22.
אבל האמת היא שהטענה החזקה ביותר לטובתך, היתרון של תנועת נוער נפרדת, הוא לא עניין בנים - בנות, אלא האופי של הנוער. אמנם בתנועת נער מעורבת יש הרבה בנים ובנות רציניים וקפדנים, אבל לתנועת נוער מעורבת מגיעים גם הרבה מאוד בנים ובנות פחות רציניים ופחות קפדנים. אלו בני נוער שלא יעלה על דעתם להשתתף בתנועה נפרדת. לכן אחוז הבנות הרציניות שנמצאות בסניף שלך גדול לאין ערוך מאחוז הבנות הרציניות בסניף מעורב.
האוירה הכללית בסניף נפרד היא אוירה טובה, לא רק בענייני בנים או צניעות. האווירה מתבטאת ביחס לתפילה, לשמירת מצוות, לנושאי שיחה.
חשוב להדגיש שגם בתנועה המעורבת יש הרבה מאוד, המון נוער רציני. הבעיה של תנועה מעורבת שיש בה גם נערים ונערות פחות רציניים שעולמם התרבותי מגיע למקומות פחות ראויים. זה היתרון המרכזי של תנועה נפרדת - נראה לי שמסיבה זו ההורים שלך לא רצו שתלכי לתנועה מעורבת.
לפי דעתי ההחלטה להצטרף לתנועה מעורבת או נפרדת, אינה שאלה בפני עצמה - היא חלק מדרך חיים של משפחה וקהילה. מי שמשפחתה, קהילתה וחברותיה מתנהלים במעורב - לא נצפה ממנה להתנתק מהם. לשותפות שלה בתנועה מעורבת יש את היתרונות והחסרונות והיא צריכה להתמודד אתם.
את שמשפחתך, קהילתך וחברותייך שייכים לתנועה נפרדת, צריכה להוציא מהמציאות הזו את היתרונות הרבים שיש בה, להתגאות בדרכך ולהתמלא ממנה שמחה וכוח.