שאלה
לרב יובל שרלו שלום,
רציתי לשאול - הייתי באיזה קושי נפשי גדול ואמרתי לקב"ה במילים בערך ככה. אני לא זוכרת בדיוק אבל בערך: " אם תעזור לי בזה, ממה שיש לי עשר אעשרנו לך.
כשאמרתי זאת אני חושבת שלא הייתה לי כוונה ברורה מה זה אומר, אלא איזושהי הוקרת תודה (בהקשר של יעקב אבינו שאמר זאת). אחרי זה, חשבתי שאולי זה אומר שעליי לתת מעשר לצדקה? אבל לא הזכרתי צדקה וגם נראה לי שזו לא היתה הכוונה באותו זמן.
כעת, אחרי שאותו עניין כבר לא מציק לי, אני תוהה מה אני צריכה לעשות?
האם זה נדר? אני לא זוכרת שאמרתי שאני נודרת.
האם צריך לעשות התרה?
ואם כן, האם בעלי יכול להיות השליח שלי בעניין זה?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מקווה שאכן הוטב לך, וזכית בברכת ה'.
על אף העובדה שאין מדובר בנדר עם כל הכללים - דברייך כן נראים קרובים לנדר בעת צרה, שהיחס אליו הוא כמובן מחמיר יותר בהלכה.
אם את סבורה שלא התכוונת לצדקה - אין את חייבת בצדקה, אבל כן יהיה נכון לא לנסות להתיר את הנדר הזה, אלא לממש את מה שכן התכוונת אליו מול ריבונו של עולם.
כל טוב ושנה מתוקה