שאלה
אני אתחיל ישר ולעניין: אני בסניף מעורב, ב"ה מאוד פעילה בסניף, אוהבת אותו, אוהבת את השבט שלי והוא תופס ממש חלק גדול בחיים שלי (לא תמיד אני שמחה על זה אבל לא משנה). בזמן האחרון מרגיש לי שנוצר (או אולי פשוט מתגבר משהו שהיה שם) מתח כזה בין הבנים לבנות בשבט.. יש לי חברה ממש טובה ששקועה בזה ממש, והיא לא מפסיקה לדבר על זה, להתעסק בזה, ועל הדרך להכניס את כולנו לתסבוכים ולשיחות שלא בהכרח אנחנו רוצות להיןת בהם (לפחות אני ממש לא). ניסיתי להגיד לה כמה פעמים בעדינות שזה מציף אותי ולא כזה נעים לי והיא נעלבה ופשוט הפסיקה לדבר איתי לתקופה, אח"כ גם גיליתי שהיא התחילה לצאת עם מישהו נפרדה ממנו ולא טרחה אפילו להגיד לי מילה. ולא רק זה - היא ביקשה מכל האחרות להתחייב שלא לספר לי. הרגשתי די נפגעת ומנודה והפסקתי להעיר לה על זה (אולי זה לא היה הכי חכם אבל בסופו של דבר היא מאוד דומיננטית בקבוצת חברות שלנו ואני רוצה להיות חלק)...
היא הפסיקה לתקופה ועכשיו זה חוזר. אני מרגישה שגם אותי זה מתחיל להעסיק יותר וזה שהיא מציפה את הנושא שוב ושוב מפריע לי להתמקד בדברים אחרים בחיים שלי - כל דבר שלא קשור לבנים שאולי מאוהבים בה ואולי מסתכלים עליה ואולי ואולי ואולי. מודה - גם אצלי זה מעורר ריגוש מסוים, אבל אני מבינה שזה לא הכל בחיים שלי כרגע, ושהזמן המתאים עוד יבוא בע"ה ועד אז ברור לי מה הגבולות שלי, אבל אני מרגישה שזה ממש חודר אליי ומערער אותי ומבלבל אותי. ברור לי שזה גם עניין שלי עם עצמי וזה ממש דפוק להפיל את זה עליה, אבל פשוט כל פעם אחרי שיחה איתה על בנים או משהו בסגנון, אני מרגישה כאילו אם לא מתחילים איתי לפחות פעמיים בחודש בקבוע אז אין לי ערך. וזה מחרפן אותייי. מנסה להתנקות מזה ולא מצליחה.
לא יודעת מה לעשות.. לא בטוחה שיש לזה פתרון, בכל מקרה סתם רציתי לפרוק.
תודה :)
-אגב סליחה על המגילה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את משקפת כאן מצב בעייתי כפול:
1. המציאות של בנים-בנות יוצרת לחץ לעסוק ב-'חיזורים' רק מתוך צורך להרגיש 'שווה'. כשנוהגים ככה כבר מגיל חמש עשרה, משבשים את הערך של זוגיות בריאה, אמתית וראויה - כפי שהיא צריכה להתפתח בטבעיות בריאה בגיל יותר מבוגר לקראת בניית בית בישראל.
2. בת דומיננטית בקבוצה (שבכוחה לפגוע בבנות אחרות) מצליחה להוביל את הקבוצה בדרך שנוחה לה גם אם זה מזיק לקבוצה. ואין לקבוצה שום דרך למנוע זאת.
אני רוצה לחזק אותך. התמונה שאת מציירת מעידה על הכוחות הבריאים שלך. על המודעות העצמית שלך ועל ההבנה המדויקת של ההתרחשות בקבוצה. גם הרוח שלך בריאה (ציטוט): "אני מבינה שזה לא הכל בחיים שלי כרגע, ושהזמן המתאים עוד יבוא בע"ה ועד אז ברור לי מה הגבולות שלי".
יכול להיות שבנסיבות הללו את צריכה למצוא פעילות שתגוון את החברה שלך כמו התנדבות במקום מעניין (כנפיים של קרמבו; השומר החדש) כך תהיי משוחררת מההשפעה המזיקה שמפריעה לך.