שאלה
שלום הרב,
הימים הנוראים מתקרבים, וזה זמן לימי חשבון נפש.
יש לי חבר מהישיבה (שהתגייס לפני כחודש) שהקשר שלי איתו היה קצת מסובך. אכתוב בקצרה שניסתי הרבה פעמים להתקרב אליו אבל לא תמיד הרגשתי שזה הדדי, ויכול להיות שלפעמים לחצתי עליו יותר מידי ועשיתי דברים שגרמו לו אי-נוחות.
העניין ההוא, שאני לא בטוח אם זה נכון, והנפקא מינה זה השאלה האם להתנצל או לא.
כי מצד אחד, אם באמת גרמתי לו לאי-נוחות ברור שאני רוצה להתנצל, אבל אם לא, יכול להיות שעצם הדיבור על זה יגרום ליותר נזק מתועלת, ויצא שכרי בהפסדי.
מה הרב ממליץ לי לעשות?
(אני פונה לרב כי אני צריך תשובה אובייקטיבית ככל האפשר).
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על ההתלבטות.
זהו כמובן מקרה גבולי, שהלוא אם היה ברור שההתנצלות אינה מטיבה עימו - היה ראוי שלא לעשות אותה, שכן המטרה היא ריצוי הנפגע ולא הסרת נקיפות המצפון של הפוגע.
אולם, בשל העובדה שכלל לא בטוח שהייתה פגיעה, ולא זו בלבד - אלא שאפשר שבקשת הסליחה עצמה תגרום נזק - נראה כי יהיה נכון לא לפתוח את זה.
זה כמובן לא מונע ממך לשלוח לו ברכה נאמנה לכבוד השנה החדשה וכדו׳, ועל ידי כך (אם אתה מעריך שזה לא יגרום נזק) אפשר שייפתחו שערים ביניכם דרך האור.
כל טוב ושוב יישר כוח