שאלה
ההורים שלי עברו גירושים מכוערים ממש. ומצאתי את עצמי במקום לא טוב בכלל בלי שום תמיכה או ידיעה מה הלאה. עד שיום אחד חברת ילדות שלי מפעם צצה משום מקום וגרמה לי להתקרב לבורא עולם. היא הראתה לי בו צד של אבא צד של נחמה הבנתי סוף סוף שזו דרך האמת. מאז היא לא עוזבת אותי. הסיפור חיים שלנו מאוד דומה ואולי היא ראתה בי קצת כפרויקט אבל היא סיפקה לי תמיכה שלא קיבלתי שנים.
לאחרונה תהליך ההתחזקות שלי לא מרגיש בשביל ה כלל. כל המצוות שאני עושה זה ״בשבילה״ בשביל שהיא תראה לאן הגעתי. אני כל הזמן חושבת עליה ועל מה היא חושבת או אומרת בסיטואציה כזאת או אחרת. אני מרגישה שנייהתי אובססיבית אליה. אני מצד אחד חושבת שכדאי לי להתרחק ממנה כי זה לא בריא אבל מצד שני היא התמיכה שלי והיא באמת מבינה אותי ויותר מזה היא חופרת לי על הקב״ה ומעבירה שיעןרים עליו והתורה שלה זה מרגיש שהיא מדברת בדיוק אלי.
אני לא יודעת מה עלי לעשות כדי לא להרגיש אובססיבית ויותר מזה להרגיש בחזרה בדרך ה שהמעשים שלי יהיו מכוונים אליו
תודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לתופעה שאת מתארת קוראים 'תלות רגשית'. במקרה שלך זה לא 'תסביך' אלא תוצאה של נסיבות חיים. כל אדם צריך תמיכה מהסביבה הקרובה. באופן טבעי מקבלים תמיכה מהמשפחה ומבן הזוג. בגיל שלך מקבלים תמיכה מההורים וגם מחברים.
את מזהה היטב את הגורם לתלות שלך בחברתך: הצורך המשווע שלך בתמיכה שאינך מקבלת מהוריך, והעובדה שחברה זו מעניקה לך תמיכה רבה.
את מבינה נכון את הערבוב האמוני הלא-בריא שנוצר אצלך בין עבודת ד' אמתית ובין הצורך לרצות את החברה שלך.
את מרגישה בצדק שחייבים להפסיק את התלות הזאת מפני שהיא גורמת לך נזק רגשי ומרגילה אותך לקשר חברתי לא בריא.
כדי שתוכלי לשנות את המצב את חייבת לקבל תמיכה טובה ממישהי אחרת, כך תוכלי להשתחרר מהתלות שלך בחברה זו. הדרך הבטוחה ביותר לקבל תמיכה טובה והדרכה כיצד להשתחרר מהתלות בחברה הנוכחית היא על ידי טיפול מקצועי של פסיכולוגית. קשה לי לראות מוצא אחר למצב שלך.
אני מקווה שההורים שלך מוכנים לממן טיפול רגשי. אם לא, את יכולה לקבל טיפול כזה במסגרות ציבוריות: קופת חולים - דרך המרפאה שלך. בית ספר - דרך היועצת. אפשר גם לפנות ללשכת הרווחה באזור מגורייך.
בהצלחה!