שאלה
יש לי חברה שהוציאה אותי ממקום לא טוב וגילתה לי את עולם התורה. היא עזרה לי ככ הרבה וכל הזמן היתה פה בשבילי. בתקופה האחרונה אני מרגישה ״אובססיבית״ אליה. אני חושבת כל הזמן מה היא היתה אומרת או עושה ואפילו קיום המצוות שלי שבהתחלה היה ממקום הכי טהור ונקי ניהיה ״בשבילה״. איך אני מתקנת את זה??
תשובה
שלום וברכה
את שני הצעדים הראשונים כבר עשית.
הראשון שבהם הוא ההכרה שהיא היטיבה איתך. כדאי לא להכחיש את זה ולא להדחיק את זה. זו זכות גדולה להכיר בטובה שמטיבים איתנו.
השני שבהם הוא לגלות שכמו בהרבה מאוד עניינים - טוב מאוד לשים גבול, ולא להתמכר לטובה שהיא היטיבה איתך.
ומשעה שאת מודעת לאתגר הכפול הזה - את יכולה להתמודד עם זה.
ולהזכיר לעצמך כי יש הלכה בהלכות הדלקת המנורה "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה".
ועכשיו הגיע זמנך שהשלהבת שלך תעלה מאליה, ולא על ידי תמיכה ופיגומים ממקור חיצוני לך.
ומעתה לשאול את השאלה "האם זו השלהבת שלי", ולעשות את הדברים שהתשובה לשאלה זו היא חיובית.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ובהצלחה