איך לשמר את השמחה?

בס"ד

שלום רב,

אני לא אדם כל כך גדול שמתמלא צער בגלל שהמשיח לא הגיע...

אני יכול להעיד על עצמי שעל פי רוב הצער שלי בא מהמקומות הקטנים - האנכיים:

היתה לי צפיה והתאכזבתי - למשל יצאתי לטיול או פגשתי חבר בצפיה שיהיה מעניין ובסוף חזרתי מאוכזב.

לא העריכו אותי או מישהו פגע בי - בין חברים כשאני דברתי לא הקשיבו. או שמישהו גער בי לפני כולם.

לפעמים עצובים בגלל אכזבה מעצמנו, אתה מצפה מעצמך להצליח במשהו ונכשל.

לא תמיד מודעים למצבים הללו שגורמים לעצבות. לכן לא קושרים אליהם את העצבות.

מלבד כל אלו, הרצון והצורך להיות תמיד תמיד שמחים הוא בעצמו בעיה. מחטטים ושואלים את עצמנו כל רגע: "האם אני שמח?" - "כמה אני שמח?"

כששרויים במתח ובצפייה להיות כל הזמן נורא שמחים, כל ירידה קטנה בשמחה, היא בעצמה כבר מחוללת דכאון...

בקיצור: אל תצפי מעצמך להיות 'בשמחה תמיד'.

תסתפקי בכך שיש לך כוחות לפעול ולעשות,

תהיי בהודיה גדולה על כל מה שכן יש לך.

"איזהו עשיר השמח בחלקו":

תשמחי בחלק השמחה שיש לך

אל תהיי מוטרדת אם את לא בשמחה תמיד.

ככה תהיי הרבה יותר שמחה.