שאלה
שלום לכבוד הרב,
.לאחרונה עלתה לי שאלה שנוגעת לפרקטיקה באתיקה ודת
.אני אדם מאמין,לא דת
.אני אתן הקדמה קצרה לפני השאלה,בשביל להבין יותר לעומק
אספר על מקרה שקרה במדינה במזרח אירופה,בלארוס,מדינה שהייתה חלק מברית המועצות,לאחר פירוק ברית המועצות,המצב במדינה היה קטסטרופלי (רובם המוחלט של היהודים בבלארוס עזבו לאירופה ארה"ב קנדה ישראל וכו).
המצב היה קטסטרופלי לא רק מהבחינה הסוציו-אקונומית,הפשע במדינה עבר כל רף אפשרי.
פשוט לא נתנו לאנשים אפשרות לחיות חיים של בטחון,עסקים נסחטו,גנבות,דברים איומים.
אביא דוגמא ספציפית בשביל שיובן שלא היה שום רגשות לחלקם של הפושעים,הפושעים היו עומדים בכבישים ראשיים ועורבים לנהגים העוברים,ברגע שהם היו עוברים היו עוצרים את הרכבים ושודדים אותם.
לעיתים קרובות היו מוצאים גופות של נהגים ונוסעיהם על הכבישים האלו.
כאשר הנשיא הנוכחי בבלארוס נבחר,הוא החליט לשים קץ לפשיעה הזאת,ממה שידוע לי שיחות "דרכי שלום" לא עבדו פה.
מה שהוא עשה בזמנו,העבירו צו "למלחמה בטרור",צו מיוחד שאיפשר למשטרה ולכוחות בטחון לפעול נגד הפושעים.
מה שעשו למשל במקרה הספציפי עם הפושעים שערבו לנהגים בכבישים מהירים,השוטרים היו מתיישבים במכונית יוקרה,ונוסעים בכביש שהיה ידוע שיכולים למצוא את הפושעים האלה.
הפושעים היו עוצרים אותם,ומה שהשוטרים וכוחות הבטחון היו עושים,הם היו "נפתרים" מהפושעים בדיוק באותה דרך כמו שהפושעים היו נפתרים מנהגים על הכביש.
.הרבה אנשי פשע מאורגן בכלל "נעלמו ללא עקבות" בתקופה של כמה שנים
?השאלה שלי היא כזאת,האם מקבלי ההחלטות שהעבירו את הצו "למחלמה בטרור" ואנשי הבטחון נחשבים לרוצחים במצב הזה
?הרי כמה אנשים חפים מפשע השוטרים הצילו את חייהם כתוצאה מהצו הזה?.מה ההתייחסות לזה
הרי גם אם היו מכניסים אותם לכלא,מי אמר שלא היו ממשיכים באותה דרך כשהיו יוצאים (גם אם מדובר תקופת מאסר ממושכת,ואזכיר שמדובר בעבריינים רוצחים)
עד לפה השאלה הראשונה.
אשמח להוסיף שאלה שניה.
נצא מנקודת הנחה,שיש בעיה עם מוסריות ואתיקה ללא דת (לפחות אצל חלק מהציבור).
אם להסתכל על מה שקורה אצלנו בישראל (ולא רק),הוכחה פשוטה עד כמה שמוסר ניתן לכיפוף לכל כיוון שרוצים ואיך שרוצים.
למשל ניתן לראות את מה שמניעה במיוחד התנועה הפרוגרסיבית (השמאל מארה"ב),ששטפה לאנשים את השכל עם המושג "כל אחד והאמת שלו" והתחילה לדחוף להם את "האמת" שלה בשביל שליטה,ניתן לראות את זה טוב אצל כל החבר'ה ה"לא מזוהים" (אני קורה להם) בתל אביב ,שכל מה שקורה בארה"ב מאמצים פה (בלי לחשוב בכלל),ובכלל כמו שאני רואה את זה,פה זה מקבל צורה גרועה יותר מבארה"ב לדעתי.
והרי ברור שזה רק בעלי אינטרסים בארה"ב חסרי כל מצפון ומוסר שמניעים את כל הסיפור הזה.(בעיניי,בעלי אינטרסים הללו בדיוק כמו אותם הפושעים שהיו מחכים בכבישים בבלארוס,לא אכנס לזה אבל)
התאורייה של "חלון אברטון" בשתי מילים.(ממליץ לחפש בגוגל,קצר)
השאלה שלי היא כזאת,תאורטית,בגלל שאין מה לדבר על מוסר,במידה והמצב בארץ יוצא מכל שליטה,מה הדת אומרת בנושא?
אני מדבר במידה ונניח יש נסיון הפיכה בכל מחיר (הכוונה היא ממש ב"כל מחיר"),מה ברשותם של כוחות הבטחון המשטרה והאזרחים לעשות בעיניין מנקודה דתית?
הרי ברור פה ששיחות "שלום" וליטופים של מפגינים לא עובדים.
שאלה נוספת:
בכלל,כמה ניתן לוותר על האינטרסים העצמיים של עם כעם,למשל ליישב את ישראל ביהודים,מנקודה דתית בפרט?
מה שאני מדבר עליו,
לצורך העיניין,לטובת היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון,האם לא היה בטוח יותר לקחת את האחריות בידיים ו"לגמור" אחת ולתמיד עם האוייבים
שבתוך שטח ישראל?(אם והייתה ממשלה נכונה,ויחס עולמי וכו)
? מה הדת אומרת על זה
שאלה אחרונה:
איפה בכלל מוזכרת המילה "דמוקרטיה" בדת (או מושג שדומה לזה)?
.הרי ברור שבדמוקרטיה, גם אם רוב הציבור (תאורטית) חושב שהוא צודק,ובוחר בדרך פרוגרסיבית,היא לא דרך נכונה
.כל אדם דתי או שבאמת מאמין,לדעתי,חייב להבין את זה
.הנקודה,שגם אם ילד(במקרה הזה כבר מבוגר לצערנו) בוחר להעתיק במבחן,שלפחות ידע מאיזה תלמיד הוא מעתיק,שלא ייכשלו ביחד
!תודה ענקית לך על זמנך
אשמח לקרוא את תשובתך גם לחלק מהשאלות,בהתאם לזמנך.
תודה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הצגת קשת רחבה של עמדות אודות הנעשה בארץ ובעולם. בנושאים שהצגת יש לדתיים עמדות מגוונות ושונות:
בשאלה - עד כמה אפשר להסכים לרעיונות פרוגרסיביים, או לפגיעה בביטחון
בשאלה - איזה כלים כשרים למאבק נגד רעיונות פרוגרסיביים ואיזה כלים פסולים. כנ"ל כלים כשרים לשמירת בטחון האזרחים.
כדי להמחיש את מגוון העמדות הדתיות, אפשר לראות את השותפות של דתיים בקשת רחבה של מפלגות, מימין ימין ועד שמאל שמאל:
יש דתיים בעוצמה יהודית, יש דתיים במפלגת העבודה ובמרץ, ובמפלגות שביניהם (יש עתיד - מחנה ממלכתי). כולם בטוחים שעמדתם הפוליטית לא סותרת את אמונתם הדתית.
יש רבנים שתומכים בנסיגה ובפשרה עם הערבים ויש רבנים שתומכים במאבק תקיף נגד מי שפוגע בהתיישבות היהודית.
יש דתיים שמשתתפים במצעדי הלהט"ב ורבים אחרים מוקיעים את המצעדים הללו.
לסיכום: אתה מעלה נושאים מורכבים - יש בהם צדדים לכאן ולכאן.
תשובה ברורה וחד משמעית תתקבל רק כאשר יוועדו יחד רבנים בעלי דעות שונות, יקשיבו זה לזה, ידונו זה עם זה ולבסוף יקבלו החלטה משותפת. כך נהגו בימים קדמונים. הגוף המכריע נקרא 'סנהדרין', השתתפו בו שבעים חכמים, בפניו הועלו בעיות השעה וההכרעה שלו חייבה את כולם.