שאלה
לכבוד הרב שלום
קצת קשה לי, לא בטוחה מאיפה להתחיל..
נפלתי בחטא. זו לא פעם ראשונה שזה קרה.
בפעם האחרונה שזה היה הבטחתי לקב"ה שזה לא יקרה יותר, כי באמת אני לא רוצה בזה.
הצלחתי לעמוד בזה בגבורה במשך הרבה זמן (!), היום נפלתי שוב.
אני יודעת שהקב"ה הוא רחמן, מוחל וסולח. קשה לי עם העבודה שאני מצטערת אותו כל פעם. כואב לי. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. הרי הבטחתי! הבטחתי לבורא עולם!
אשקר אם אגיד שלא באמת רציתי בזה, כי אם זה קרה כנראה שבמקום מסוים רציתי.
כואב לי שככה אני עושה. האם לקב"ה יש מחילה עבורי? אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם עצמי.
עשיתי וידוי בפעם הקודמת ועכשיו זה שוב קרה.
איך אני יכולה להתקדם מכאן? בבקשה, אשמח לעזרה.
לא רוצה לצער יותר את בורא עולם.
תחושת התסכול והעצב גדולה
תשובה
שלום וברכה
התחלת טוב.
התחלת בהכרה שאת נופלת. שאת רוצה לא ליפול שוב. שאת מצולקת מניסיונות קודמים. הבטה נכוחה ואמיתית אל המציאות היא כמובן תנאי הכרחי ראשון.
והעובדה שהצלחת לא ליפול לתקופה ממושכת – היא מבורכת. היא לא רק צרה, כפי שאת רואה אותה, וחווה את העובדה שלמרות שהצלחת זמן רב – נפלת שוב, אלא היא גם ברכה גדולה, שכן הדבר מראה שאת מסוגלת.
האדם לא נוצר באופן כזה שלא יחטא, כי אם שינסה לא לעשות זאת, ואם הוא נופל, יהיה כמו צדיק ש"שבע יפול צדיק וקם".
האמונה העמוקה שלנו היא שבסופו של דבר – ריבונו של עולם לימד אותנו בתורתו ובנבואה ששעריו פתוחים למי שחפץ להיכנס, וגם אם אנחנו מנוסים בכניסה ובנפילה, כל עוד אנו אוזרים אומץ ויכולת לטפס למעלה – על אחת כמה וכמה.
ולכן, תתקדמי כך. בדיוק כפי שכתבת. הביטי בראש ובראשונה אל העתיד. אל עולם התיקון. אל היכולת לבנות ולהיבנות.
ומשם תטפסי. זו הדרך הנכונה והראויה.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב