שאלה
שלום וברכה,
אומר האהוב: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי", ועונה לו כנסת ישראל: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים". ישנן קהילות ועדות שמסיימים שיר השירים בפסוק זה, אך ישנן מקומות שחוזרים על הפסוק: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים... הַשְׁמִיעִנִי", שלא יחתם חלילה ב"בְּרַח דּוֹדִי" וגו', שכן דודה מבטיח: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" - ואין לו אומה אחרת.
שאלתי היא: מדוע מרמז המלך הנביא ומנבא על דחיית היושבת בגנים את דודה? וכן למה כוונתה באומרה: "וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים"? מדוע על דודה לשנות צורתו וללבוש צורה ולהידמות לבהמה זו? ומה זו: "עַל הָרֵי בְשָׂמִים"?
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
שיר השירים, כשמו כן הוא: שיר.
דרכה של שירה להיות עטופה בדימויים:
גנים, יונה, צבי, הרי בשמים וכד'
נכתבו פירושים שונים ומגוונים לכל אחד מהדימויים הנ"ל.
כל השירה כולה, גם היא חידות ורמזים. קטונתי להציע פירוש משלי לרמזי קודש קודשים (כדברי ר"ע על שהש"ר).
מציע לך לעיין בשפע הפירושים שנכתבו לשיר השירים, לרוות בהם צמאונך.