על בעיותיה המציאותיים של החשיבה הציונית דתית גאולית ופתרונם

שאלה

שלום וברכה כבוד הרב, שמעתי לאחרונה הרצאה שלך על הספר ביום ההוא של הרב שג"ר והיו שם כמה רעיונות שאמרת שהזדהתי ועוררו אותי לחשיבה על בעיותיה המציאותיים של התפיסה הציונית דתית, אשמח לשמוע על דעותיך בעניין.

דבר ראשון

הגישה הציונית דתית נראית לי מנותקת מהמציאות לעיתים יותר מן הגישה החרדית, כי הרי כמו שאמרת יש איזה חזון של מדינה אידאלית בראש ושקועים בה ומתעלמים מן המציאות העכשווית שבנושאים מסוימים כמעט נגדית לחזון הציוני הדתי, והמחשבה הנאיבית שאנחנו נשנה את כולם שמבחינת הסיכוים יותר הגיוני שנבלע בחברה הכללית ונאבד את דרכו, יש גם התעלמות מסוימת מן הרע שבמציאות ואמירה שגם הרשעה מבקשת את הטוב והכל רצון ה' וכיו"ב בעיניי שומטות את הקרקע מאחורי חיי תורה ומצוות (גם אם יש בהן אמת מסוימת בהסתכלות חודרת על המציאות) כי הרי אם כולם עושים את רצון ה' בדרכם מה שונה אדם שחי חיי הלכה ודרך ארץ ממי שאינו? גם הציפייה האובססית הזו לגאולה כאן ועכשיו בעיניי מובילה יותר לנזק מאשר מועילה, מהי הדרך בעיניך לחזור לגישה יותר מפוכחת וכנה כלפי המציאות שמצד אחד לא מתעלמת מהחסרונות ומהרע שבעולם ולא אומרת עליו שהוא טוב ומצד שני לא מכחישה את האור הגדול שכולנו רואים בחוש במה שמתרחש במדינתנו, מהו החזון הריאלי שצריך להיות לנו כלפי מה שיתרחש כאן בעתיד? כל טוב לרב

תשובה