למה יצא למוות שם רע?

שלום וברכה

איני בטוח שיצא למוות שם רע.

נראה לי נכון יותר שמדובר בתופעה מורכבת מאוד.

שכן מחד גיסא, אנחנו אוהבי חיים. לא זו בלבד, אלא שההלכה והתורה מצווה אותנו להתרחק מתודעה מתמדת של המוות. המת – מטמא. לא זו בלבד, אלא שבפרשת השבוע שקראנו בשבת הקודמת אנו למדים שככל שאדם קרוב יותר אל הקודש – הוא צריך להתרחק יותר מהמת. התורה אוסרת לשרוט שרטת בגוף על רקע מוות; התורה אוסרת לדרוש אל המתים; כל אלו הם מצוות שנועדו אכן להדביק אותנו לחיים, ולומר כי יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא. בשל כך אין אנו מבקשי מוות, ואנו רוצים בחיים.

מאידך גיסא, "ותשחק ליום אחרון". כשהיום האחרון מגיע זו מעלה גדולה לשחוק למוות. בדיוק כפי שכתבת בדברייך. המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ובאופן פרדוכסלי מלמדת "אשת חיל" כי דווקא מי שהיו לו חיים מלאים - הוא השוחק ליום אחרון, והוא המכיר בכך שהגיע הזמן לעבור לעולם הבא אחרי העולם הזה, ולפתוח שער למקום חדש.

לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים....עת ללדת ועת למות.

כל טוב