עוף וחלב

שלום וברכה

ההלכה עוברת לאורך הדורות מהלכים של "יישר קו".

וזאת בשל העובדה שהלכה מסובכת, ובמקרה שלנו - ההבחנה בין בשר מסוג זה ובשר מסוג אחר - היא קשה מאוד לאורך זמן. לא זו בלבד, אלא שללא הבחנה עלולות להיגרם טעויות נוספות.

למדנו הרבה על כך מה"גזירות" של משרד הבריאות בקורונה.

אני מצרף מאמר קצר שכתבתי על כך:

עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. הוא מעלה שאלת יסודיות ועמוקות ביותר: מדוע מה שלא אסרה התורה – אוסרים חכמים; מה טיב הסמכות של החכמים לגזור גזרות; מהי המשמעות של מי שעובר על גזירותיהם של חכמים; מדוע חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה, ועוד ועוד. אלו שאלות רעיוניות עמוקות, שמיום שהתחילו להיכתב בירורים רעיוניים על התורה, תפשו את אחד המקומות המרכזיים ביותר.

המפגש שלנו עם הגזירות מתקיים גם במישורים אחרים, והם המישורים המעשיים. חלק גדול מהגזירות הן גזירות מכליליות; ההלכה מתנגדת לדיון פרטני ומדברת על הכלל, ופעמים רבות אנו מוצאים את הטיעון "אם כן – נתת דבריך לשיעורין"; ההלכה מתייחסת בכובד ראש לטיעון המדרון החלקלק, ומזהירה את כולנו שלא להתקרב לקצה; גזירות דרבנן מביאות לא-אחת לקשיים מעשיים ונפשיים, ועוד ועוד. ואף על פי כן – אנו מקפידים בהן ושומרים עליהן, כחלק ממהותה של התורה שבעל-פה, ולא זו בלבד, אלא שפעמים אנו אפילו מברכים עליהן "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", על אף שהן עצמן לא כתובות במפורש בתורה.

המפגש עם הניהול הציבורי של משבר הקורונה הוא אחד המקומות החזקים ביותר להעצמת ההתקשרות לגזירות חז"ל. הנה לפנינו ניצב ניסיון לעשות סגר, עם אין ספור יוצאים מן הכלל, ו"נתינת דברים לשיעורין" – והוא לא פועל; הנה לפנינו ניצבות הצהרות מרוממות על סדרי קדימויות לקבלת החיסון בדרכים הוגנות וצודקות, הנתמכות אך ורק בסיבות רפואיות – אך תהליך הפריצה שלהן התחיל בשל מצבים חריגים, והביא לשיטפון של ממש בחוסר האחריות שלו. הדבר נכון גם לכיוון ההפוך – אין גוזרין גזירה על הציבור אם אין הוא יכול לעמוד בה, והניסיון לגזור גזירות בלתי אפשריות – אינו מחזיק מעמד; אין גוזרין גזירה לגזירה, וצריך שלא להקים מחסום על מחסום ועוד ועוד.

לאמור: הרבה מאוד נוכל ללמוד על היחס הראוי לגזירות חז"ל, על החיוניות שלהן, על הפיקחות והריאליות של חכמים, שהכירו את טבע בני האדם ואת החוקים החברתיים הפועלים על הציבור, וייסדו עולם מרתק ומחייב של גזירות, אך עם כללים הסובבים אותן. הרב קוק זצ"ל הדגיש שהעולם של דיני דרבנן לא נועד רק להרחיק את האדם מן העבירה, אלא גם "לעשות סייג לתורה", במובן ההכרה שצריך להתרחק לא רק מהדברים הבעייתיים עצמם – כי אם גם מהפריפריה שלהם. יש ביד המבט ההדדי שבין ניהול המשבר והצלחתו החלקית מאוד, ובין עולם גזירות חכמים, להעשיר את ההבנה שלנו בתהליכים הלכתיים רבים, ולהפוך אותנו למחויבים יותר בין לשמירה על כללי הבריאות, ובין על כל דיני דרבנן בתחומים השונים.

מקור: https://shabaton1.co.il/?p=17754

כל טוב