האסונות ביו"ש

שלום וברכה

השאלות שאתה שואל אכן מטרידות מאוד. אין אנו פוחדים מפני שאלות אמת, ואין אנו מתעלמים מהן, כי אם מנסים למצות מתוכן את מה שאפשר להעלות ולהגביהה בו את חיינו.

הן מבוססות על שתי הנחות, ששתיהן צריכות בדיקה. ראשונה בהן היא שמבחינה עובדתית – אם לא היינו מתיישבים במקומות אלה מצבינו הביטחוני היה טוב יותר, ויותר מאתנו היו חיים. יכול להיות שזה נכון, אבל הרבה הרבה פחות בטוח. יש לנו גם ניסיון עם העובדה שבמקום בו יש התיישבות – יש יותר ביטחון כללי לאומה, ועל כן יש הרבה סבירות לכך שאם לא היינו ביו"ש היא הייתה נראית גרוע יותר מרצועת עזה. זהו וויכוח "מקצועי" בין אנשי ביטחון, שלי כמובן אין כלים להכריע בו, ואיני חושב שלהם יש כלים טובים לענות על השאלה הזו, אולם נראה לי שיש בשאלה הזו מספיק 'חורים' כדי לערער על נקודת ההנחה שלך שבוודאי היו יותר אנשים חיים מחוץ ליו"ש.

ברם, ההנחה השניה שלך היא שהדרך המרכזית לבחון את ערך הדברים הוא השאלה כמה מאתנו היו חיים יותר. אתה גם צודק, אולם יש היבטים נוספים לשאלה זו. הלוא גם אתה מסכים שאם הייתה לנו אפשרות לא להקים את מדינת ישראל בכלל, ולחיות טוב יותר באוגנדה – היינו מסרבים לכך. לא לשם כך אנו חיים, ולא את זה אנו רוצים לממש בחיים. לפיכך, אתה צודק שאסור לנו להתעלם מהמחיר הנורא של ההתיישבות בחלקי ארץ ישראל, ומהצלקות הנוראיות שמשפחות רבות נושאו בגופן ובנפשן. הלב נשבר. ובד בבד אנו רואים את המשמעות העמוקה של שיבתנו לארץ ישראל ואת מהות החיים הקשורה בהם.

כל טוב, ושנזכה לשלום