שאלה
שלום כבוד הרב, אני מכורה לפלפון ולהיות בלעד מכניס אותי ללחץ גדול (מאוד) ובמשך זמן ממושך (כמו אם לוקחים לי את הפלפון לשבוע) אני נהיית אדישה לדברים שקורים סביבי ועצובה ועייפה...
היתה לי תקופה של חודשיים וחצי בארך שניסיתי לא להיות בפלפון כמה שיותר אבל זה גרם לי לתחושות מאוד רעות ולבדידות (כי אין לי כל כך חברים אז לשם אני הולכת) גם ניסיתי להתעסק בכמאת רק תכנים תורניים באותה התקופה אבל זה מאוד מפחיד אותי גם סתם שיעורי תורה רגילים באתר הידברות לדוגמא, אני לא יודעת למה אבל זה מפחיד אותי.
אני יודעת שזה רע להיות בפלפון, ואני מרגישה אשמה כל זמן שאני בו למטרות לא טובות או כשאני מתפתה לראות דברים לא טובים או שהם פשוט פתאום מופיעים בפלפון בלי שאני יודעת שזה יקרה (כמו באמצע סירטון או פירסומות) וגם אני רואה סרטים באתרים פירטים בלי לשלם על זה וגם שאני כן משלמת עם מנוי אז אני עוזרת לתעשייה הזאת...
בכל מקרה טוב לא יוצא מזה, אני מאוד מתחרטת על זה אבל אין לי חיים אחרים בלי זה וזה מאוד קשה לי, אבל אני באמת לא יודעת מה יותר גרוע, להיות במסך או לא ואז להתמודד עם כל הפחדים והחרדות שלי (באמת שניסיתי ואם לא היה משהו שיסיח את דעתי כמו הפלפון אז הייתי נחנסת להתקפי חרדה מכל המחשבות שלי)
נראלי עדיף להתמכר לזה מלמשהו אחר אבל אני לא רוצה לבלות את המשך החיים שלי במסך, בכלל.
אולי זאת שאלה גדולה, אבל יש משו שתוכל להמליץ לי לעשות?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מספרת כאן סיפור כואב על בדידות, חרדות ופחדים. בסיפור שלך הפלאפון אינו הבעיה שלך אלא הפתרון שלך. הוא 'המקום' שאליו את בורחת מהעולם הקשה סביבך.
את מודעת היטב לכל החסרונות שיש בפלאפון, מתוך כך, בנוסף לכל הקשיים - את מערימה על עצמך גם רגשי אשמה - קשים שמחלישים אותך עוד יותר.
החולשה שגורמים לך רגשות האשם דוחפת אותך בעל כורחך להמלט שוב אל הפלאפון - כך את נכנסת למעגל שאין ממנו מוצא. מעגל שרק מחליש ומקטין אותך.
הדרך לשנות את המצב לא צריכה להתחיל בפלאפון - לא להתנתק ממנו ולא לנסות לצפות רק בדברי תורה. ניסיונות כאלה מועדים לכשלון מראש, הם רק מגבירים את רגשי האשם שלך. לשימוש נכון ומוגבל בפלאפון תגיעי רק בסוף הדרך.
את צריכה להתחיל להתמודד עם הבעיות הרגשיות שלך. לפעול לפתרון הבדידות, הפחדים והחרדות. יש לכך שני מסלולים שצריכים להתנהל במקביל:
מסלול אחד, שאין לוותר עליו - לפנות לטיפול מקצועי.
מסלול שני, גם עליו אין לוותר - למצוא דרכים אחרות מגוונות כדי להפיג את הבדידות ולהקל על החרדות.
להפיג את הבדידות על ידי חברה ממשית (לא וירטואלית): פעילות בכיתה, חברות, תנועת נוער, התנדבות, חוגים...
הקלה על החרדות - פעילות ספורטיבית, נסיעות וביקורים של חברות או בני משפחה, יצירה (אמנות - מוזיקה - דרמה - כתיבה יוצרת...)
כאשר תתקדמי במסלולים הללו ותחושי הקלה על הבדידות ועל החרדות - תתחילי לתכנן תהליך איטי והדרגתי של שימוש נכון במכשיר. למשל להתרחק ממנו לשעה כאשר את בפעילות - בסניף, בהתנדבות, בחוג...
בהצלחה!