שמיטה תשפ"ב

בס"ד

הפרשת לימונים אביב שמינית

הלימון שקוטפים מהעצים בתקופה זו (ניסן, אייר וסיון תשפ"ג) חלקם חנטו בשביעית ודינם כפירות שביעית וחלקם חנטו כבר בשמינית. הזמן שעובר משעת החנטה עד הבשלה בלימון הוא תשעה חדשים בתקופת חורף וששה חודשים בלימוני הקיץ. בתקופה הקרובה הלימונים הם מסופקים האם הם של שביעית או שמינית. על כן מוצע מספר נוסחאות.

א. הקוטף לימון אחד בתקופה זו יפריש תרו"מ מהלימון עצמו בלא ברכה ומאידך ישמור גם קדושת שביעית.בכך יוצא מכל הספקות.

ב. מי שרוצה ללקוט מספר לימונים, יכול להפריש כל לימון בפנ"ע בלא ברכה (כדלעיל א).

ג. מי שלא יכול להפריש מכל לימון. יקח לימון מאד קטן שחנט בשמינית, הראוי לאכילה בשעת הדחק, ואותו ייחד להפרשה בברכה על שאר הלימונים שהם בספק.

1. יחתוך מהלימון הקטן חתיכה קטנה בכמות השווה למאית מכל הלימונים ומעט יותר (1.2%). ויניחנה בצד לצורך התרומות.

2. יברך: בא"י אשר קדשנו במצותיו וצנו להפריש תרומות ומעשרות.

3. יאמר את הנוסח דלהלן:

תרומה גדולה:

המאית מכל הלימונים הנמצאת בתחתית החתיכה המיועדת לתרומות תשאר טבל. היותר מאחד ממאה שבחתיכה זו הרי היא תרומה גדולה על כל הלימונים.

מעשר ראשון:

מאית אחת מכל הטבל, הנמצאת בתחתית החתיכה המיועדת לתרומות שהוכנה במיוחד להפרשה, ועוד תשע מאיות הנמצאות בכל יחידה של כל לימון, בצד שקרוב לענף – שהן בסך הכל עשירית מהטבל – הרי הן מעשר ראשון.

תרומת-מעשר:

המאית שהזכרתי, הנמצאת בחתיכת הלימון המיועד לתרומות, שעשיתיה מעשר ראשון – הרי היא תרומת-מעשר.

מעשר-שני

עוד עשירית מהטבל שבכל לימון שברצוני לתקן , הנמצא בצד הנגדי לצד של חבור הענף בכל לימון – הרי הוא מעשר-שני.

חילול מעשר-שני:

מעשר-שני זה בתוספת רבע מערכו - הרי הוא מחולל כל דרגת חיוב בנפרד על פרוטה ורבע בנפרד במטבע המיועדת לי ב"בית האוצר".

לאחר ההפרשה יקח את חתיכת הלימון יעטפנה בשתי עטיפות ויניחנה שתרקיב.

בלימונים הגדולים יש לנהוג קדושת שביעית.

בלימון הקטן שחתכנו ממנו לצורך תרומות, אין בו קדושת שביעית.