שאלה
אמא שלי עשתה לי דברים שהם בלתי נסלחים ותמיד מחלתי לה ונסיתי לא לשפוט אותה ולדון אותה לכף זכות ולהבין שהיא אדם לא בריא בנפשו ובאופן כללי אני לא גרה בבית יש לי דירה ואני באה לפעמים סופשים לבית והדבר האחרון שהיא עשתה הוא בל יעבור ואני מבחנתי לא מסוגלת שתהיי בחיים שלי לא רוצה לדבר איתה יותר וגם אמרתי לה את זה אני לא מעוניינת שתהיי בחיים שלי ואמרתי את לא אמא שלי יותר ומעולם לא היית כי זה באמת נכון.
והיא כמובן הטיחה בי דברים מאוד קשים ואז העדפתי לא להגיב לה למרות שיש לי כל כך הרבה מה להגיד מפעת הכבוד שעדייו נשאר לי אליה האם אני מחוייבת להיות איתה בקשר מבחינת התורה? כי אני חושבת שלמרות שיש את המצווה האחת החשובות בתורה כבד את אביך ואת אימך מנגד יש אבי ואימי עזבוני ואלוקים יאספני וזה אותו הדבר במקרה שלי
תשובה
שלום וברכה
ראשית, חיזוק בכאב הגדול שאת מצויה בו.
מצוות כיבוד אב ואם היא אכן מצווה עילאית, שהיא חלק מברית המצוות. אנחנו מנסים לקיים אותה בכל מאודנו.
אולם, מצווה זו אינה מתירה כלל וכלל להורים לפגוע בילדים שלהם, ולעשות להם דברים שהם לא מסכימים שכך יהיה.
על כן, אין את חייבת לקבל את ההתנהגות של אמך. אסור לך לפגוע בה חזיתית, וגם אם היא מטיחה בך דברים קשים - טוב עשית ששתקת, אולם אין את חייבת להיות חשופה לפגיעות שהיא פוגעת בך, ומותר לך לא לבוא.
ולוואי ויהיה תיקון למצב הזה, והשאלה תהיה לא רלוונטית.
כל טוב וברכת שלום