שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום הרב
ספר החינוך מצוה רסד - מצות ענין טומאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביו הידועים.
ויקרא כ"א, ג'
ומה שאמרו שם שהקרובים שמתאבלים עליהם, מתאבלים עמהם בפניהם מדברי סופרים, לכבודם (??). ומה שאמרו שם שמתאבל אדם על אשתו, והיא על בעלה, ועל אחים מן האם, מדברי סופרים. ובנו או אחיו מן השפחה ומן הנכרית אין מתאבלין עליהם אפילו נתגיירו, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. והכהן מיטמא לאשתו, אף על פי שאבילות אדם על אשתו מדברי סופרים, עשו אותה לו כמת מצוה, ומאחר שנסתם הגולל אין מיטמא כהן עוד. ומה שאמרו שם שחיוב אבילות בשלשה קרובים דרבנן, ואלו הם, אח או אחות מאם, ואחות נשואה או ארוסה בין מאב בין מאם, ובן אנוסה ומפותה, ולפיכך אין כהן מיטמא באלו. ואלו הענינים עם יתר פרטיה מבוארים במסכת משקין ובמקומות מברכות וכתובות ויבמות, ובספרא בפרשת אמור אל הכהנים.
מה הכוונה בבקשה: ומה שאמרו שם שהקרובים שמתאבלים עליהם, מתאבלים עמהם בפניהם מדברי סופרים, לכבודם
תודה
תשובה
שלום
הכוונה להלכה שכאשר אחד מהקרובים, שהאדם חייב באבילות עליהם אם נפטרו, הוא אבל בפני עצמו, אז גם האדם הקרוב של האבל מתאבל עימו ברמה מסוימת.
למשל, אם אבא של אבא שלו נפטר, אז מכיון שאבא שלו אבל, גם הוא צריך בפני אביו לנהוג קצת אבילות משום כבודו.
כל טוב