שאלה
שלום וברכה אל כבוד הרב שרלו!
רציתי לשאול, האם יש מקום לפרש את הציווי בפרשת זכור "למחות" את זרע עמלק כדבר רוחני ולא כדבר גשמי? דהיינו, שעל עם ישראל למחוק את הנגעים הרוחניים שעמלק הביאו לעולם, ולאו דווקא להורגם באופן גשמי.
הרי גם בתורת החסידות מבואר שבביאת המשיח השטן ישחט, ובכך הוא לא יהרג אלא יהפוך לדבר טהור. האם ניתן לטעון שהציווי "למחות" את עמלק הוא להוסיף טוב על הרע שלהם ובכך לכרות את התרבות שלהם שנגועה ברוע? או שמא התכוון הקרא שהפעולה "למחות" תהיה פיסית ממש?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
יש להבחין בין שני רבדים במצווה זו:
המצווה כפי שצוונו עליה הייתה מחיה פיזית. זו מלחמה בלתי מתפשרת עם הרוע המוחלט, שהתבטא בעמלק ההיסטורי. עמלק ההיסטורי (אולי הדבר הדומה לו ביותר היום הוא משהו כמו דעאש) שהיו טרוריסטים לשם הטרור, וביטאו את המקום הנמוך ביותר שאדם יכול לרדת אליו. לא ניתן לומר שהמצווה לא הייתה פיזית, גם לאור סיפור המאבק בעמלק של שאול המלך ודברי שמואל הנביא. זוהי מצווה שכאמור מבטאת את אי-הנכונות להכיל את הרוע המוחלט.
המצווה כפי שהיא קיימת היום, וכאן יש מחלוקת בין פוסקים, בעיקר לאור העובדה שעמלק ההיסטורי כלל לא קיים. חלק טענו שאין משמעות מעשית יותר למצווה זו, על אף שהיא מצווה לדורות; חלק תרגמו אותה לכל מי שמבקש להשמיד השמדה טוטאלית את ישראל, וזאת בשל העובדה שהרמב"ם לא כתב בדבריו "וכבר אבד זכרם", כמו שכתב במצוות ז' עממין; ורבים רבים, כפי שהבאת בדבריך, הפכו את עמלק למושג רוחני, ואת המאבק בו כמאבק הנוגע לשורשים הפנימיים של האדם.
כל טוב