שאלה
כבוד הרב, שלום.
אני בת 19 וכבר משנה שעברה התחילו להציע לי בחורים.
מצד אחד אני רוצה להמשיך לחכות לפחות עוד שנה שנתיים כי אני מרגישה צעירה ואני לומדת מקצוע , אבל מצד שאני אני לא רוצה שיגיע מצב כזה שיציעו לי את בעלי ואני אדחה את זה מהעניין של "שמא תקדימנו אחרת".
בנוסף אני ממש מפחדת לצאת, כדי לא להגיע למצב (שקורה בציבור הדתי והחרדי לפעמים), שהבחור משחק את עצמו משהו אחר, כדי לרצות (בד"כ הורים), או שמיהו ילחץ עליו ללכת על השידוך כשהוא בעצם לא בטוח שהוא רוצה או לא רוצה בכלל.
מה אפשר לעשות?
תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אני רואה במכתבך שיש לך כוחות ויכולות להתקדם ולהכיר את הדברים באמת. על כן נראה שאת יכולה להפגש בשמחה עם מי שנראה בעיניך, כדאי לברר קודם על הבחור, כך שאת הסינון הראשוני כבר תעשי לפני הפגישות, את תבואי אי"ה לפגישות בנפש חפצה, ואם תראי שהכל תקין ומתאים לך תחליטי את ההחלטות שלך. לא ראוי לפסול בגלל דברים כלליים, אי"ה תפגשי לאחר ברור ראשוני אצל חברים שלו וכדדו', ואח"כ הקב"ה ואת תנהלו את ההליך, ואי"ה הכל ילך כשורה.
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ