שאלה
שלום רב לכּבוד הרב!
במסכת ברכות דף יב/א משאירה אותנו הגמרא ללוא פתרון ביחס לברכה שחציה הראשון אינו מתאים וחציה השני ראוי, וכפי הדוגמא שמביאה הגמרא: " אלא מה יהא דקא נקיט כסא לשכרה בידיה וקסבר דחמרא הוא, וסיים בדשכרא, מאי? האם בתר עיקר הברכה אזלינן, או בתר החתימה אזלינן?"
הגמרא דוחה את הדוגמא מגזרה שווה של ברכת "יוצר המאורות" ו"מעריב ערבים", וכן דעת הגמרא לא ברורה מדוגמת הלחם והתמרים.
כיצד נוהגים במקרה כזה? האם ישנם פוסקים ידועים שפסקו בעניין זה?
בתודה מראש!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הרמב"ם, הלכות ברכות פרק ח, הלכה יא
לקח כוס של שכר בידו והתחיל הברכה על מנת לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן אין מחזירין אותו וכן אם היו לפניו פירות הארץ והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה וטעה ואמר בורא פרי העץ אין מחזירין אותו וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן ופתח על מנת לומר בורא מיני מזונות וטעה ואמר המוציא יצא מפני שבשעה שהזכיר את השם והמלכות שהן עיקר הברכה לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין והואיל ולא היה בעיקר הברכה טעות אף על פי שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו
העניין עולה גם בתשובות הרמב"ם
https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=52754&rid=1061